אמחה דמעה

כל כך אתה ממאן להאמין
שהגעת למקום בו לא רצית
אתה שתמכת ועזרת לכל
מנגד עמד חסר אונים
ללא יכולת לנוע בכוחות עצמך

רק אישוני עיניך המזכירות את הנעשה
השכל לא יכול להכיל מסרב להאמין
איך נקלעת למקום שאין בו דרך חזרה
רק מכוח הנסיבות הגעת לאן שהגעת

בדרך ייסורים רבים
גם ניצוץ האור ממנו הדלקת רבים
כמעט כבה עבורך
לא נותר לך כוח לגשש
אל תשאיר באפלה

אחוז ניצוץ האלוקי
אליך מחייך מאיר את פנייך 
הוא החיבור לנשמתך
בך הכוח להאיר שוב
רק אם תרצה בכך
למענך למען כולם

כל הזכויות שמורות / ויקי שטמר