עצים ומלחים מתים

עצי החרוב, שבעי הימים

בואכה בית נעוריי

נושאים עינם לפתחי שערי שמים

נעלמים אט אט בשקט דם

נכנעים לבטון הרע

כל הלילה שמעתי את נהי עיצבונם

לא היה בכוחי להושיע

 הייתי חרש

כמו ללחישות המלחים המתים

בתוך הכחול המופלא

אלוהיי,

מנית צבעים כה רבים בכחול

ובתוכם- טרוף טורף

מפליג על המים הגדולים

בתוך התכלת העזה

ספינה טרופה מתה

בוכה נעורים מרקדים לחופה

"יאסו" לעצים ומלחים מתים

מצבות לרע

אני חוזר בלילה, מבויש

עלי העצים ופריים שטרם נגמל

 נקרעו כעובר טרם ימיו

בוסר נעורים מתים

לבושים חסד אחרון באור הכוכבים

כתכריכים

פוסע לביתי

הדמעות הגדולות יבואו אחר כך

כמו הולכים המה בעקבות חלילן

מוביל עצים עקורים

כמו פוסידון הכועס

הוביל המלחים אי אז

נטרפו באיבם

אנו, יורדי האדמה

ומהרסיה

יורדי הים

ומהרסיו

-מבכים מתים.

*אנא, אל תדברו איתי על שדים.