ארבעים שנה

אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּפַאֲתֵי אָבִיב מִתְקַדֵּשׁ

שֶׁל חֻפַּת זִכְרוֹנוֹת וְהִתְרַפְּקוּת, מַגִּיעָה

אָחוֹת שֶׁלִּי הַיְּחִידָה , מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי

בְּאוֹתוֹ מַבַּט רְחִימָאִי  שֶׁל חִפּוּשׂ נוֹקֵב

אַחַר שְׁיָרֵי אָבָק בִּשְׂעָרִי הַנּוֹטֶה לְהַלְבִּין,

מְחַפֶּשֶׂת בְּעֵינַי אֶת מַרְאוֹת הַגַּעְגּוּעִים-

וַאֲנִי שׁוֹתֵק.

וּבְבֵית הֶעָלְמִין עוֹמְדִים אָנוּ שְׁנֵינוּ

מוּל קִבְרִי הוֹרֵינוּ, וּמְסַפְּרִים לָהֶם

אֶת אֲשֶׁר הֵבִיא הַיּוֹם עַל חַיֵּינוּ הַנִּמְלָטִים

מִכְּאֵב מוֹתָם, וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינֵי אֲחוֹתִי

וּמְחַפֵּשׂ בָּהֶן אֶת תּוּגַת הַחֲרָטָה עַל שֶׁהָלְכָה,

עַל שֶׁעָזְבָה- וְהִיא שׁוֹתֶקֶת.

וּבִרְחוֹבוֹת אֲפֹרֵי מִדְרָכוֹת אָנוּ מְהַלְּכִים

בְּלֵילוֹת בְּהִירִים, וְיֵשׁ וְיוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי קָפֶה

תּוֹהִים יַחְדָּו עַל הִלְכוֹת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים

מְשַׂחֲקִים בְּאוֹתוֹ צְחוֹק מִנִּי אָז, חָפְשִׁי וּנְטוּל

מַעֲצוֹרִים, וַעֲצוּבִים לְנַפְשֵׁנוּ עַל שֶׁכָּךְ עוֹבְרִים

הַיָּמִים- וְאֵינֶנּוּ יַחְדָּו כָּל הָעִתּוֹת כֻּלָּן.

וּבִתְחִלַּת קַיִץ , עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מַכְבִּידָה  קַרְנֶיהָ

עַל פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל אֲחוֹתִי הַצְּעִירָה, הֲרֵיהִי

מְאַפְסֶנֶת בְּגָדֶיהָ  הַנָּאִים שֶׁרְסִיסֵי זִכָּרוֹן וְתִקְוָה

כְּמוֹ צָפִים בְּתוֹכָם- בְּמִזְוָדָה גְּדוֹלַת יַרְכָּתַיִם,

וְשָׁלוֹם אֵינָהּ אוֹמֶרֶת, וְהַכְּאֵב נִבַּט מֵעֵינֶיהָ:

וְהִיא פּוֹנֶה לְדַרְכָּהּ וַאֲנִי נִשְׁאַר עַל עַמְּדִי

עַד פַּאֲתֵי אָבִיב שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה.