אֲבוֹי לִי,  וְ- יָא! 

                                                                           נסים  פרנקו

וְשׁוּב חֲדָשׁוֹת שֶׁכִּמְעַט זֵהוֹת

מְתַמְרְנִים בֵּין אָסוּר לְמוּתָּר

וְכָל דְ' אַלִים גְּבַר

צַוָּארוֹן לָבָן חוֹטֵא יוֹתֵר, וְנֶעֱנַשׁ מְעַט

וּבֵן הָעָם סוֹבֵל יוֹתֵר וְכִמְעַט מוּמָת

מוּתָּר אוֹ אָסוּר לְחַיָּל לוֹחֵם

מִיָּד  מַצְבִּיעִים עַל הַקַּו הַתּוֹחֵם

עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת כָּל הָעֵת מִתְבַּקְּשׁוֹת

אַךְ לָעֲבַרְייָנִים אֵין נוֹטִים לְהַקְשׁוֹת

וַאֲנִי,  אוֹזֶן אַחַת שׁוֹמַעַת

וְעַיִן עֲצוּמָה

נִמְאַס לִי כְּבָר לָדַעַת  בַּכֹּל תַּעֲלוּמָה

הָיוּ פַּעַם חֲדָשׁוֹת  אֲשֶׁר

שִׂמְחוּ אוֹזֶן כְּרוּיָה

וְהַיּוֹם מָה שֶּׁשּׁוֹמְעִים  זֶה

אֲבוֹי לִי,  וְ- יָא !

אָז אֲנִי  גַּם אוֹזֶן שְׁנִייָּה אוֹטֶם

וְעוֹד עַיִן עוֹצֶם

כִּי כָל מַה שֶּׁלֹּא טוֹב

רַק מִתְעַצֵּם

פֹּה וַשָׁם  מְבַצְבֶּצֶת  אֵיזוֹ

תִּקְוָּה קְלוּשָׁה

שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַהֶרֶג

אוּלַי נִוָּשַׁע !

בּוֹקֶר אֶחָד עוֹד תִּזְרַח הַחַמָּה

וְנֵדַע שׁוּב וּבִמְהֵרָה

טָעֲמָה שֶׁל

אָהֲבָה תַּמָּה.