גשם במאי- פרידה

א.

הרוח לוחשת צבעי כחול-אפור

על נסתרות פני האגם

לוחכת בשקיקה אדוות כסף

כמו פעם, שפתייך

עלי שלכת בחשיכה עצובים יותר

כמו תפאורה לפרק סיום

מות הגיבור

נמר הזעם של אהבה אבודה

הזיכרונות חולפים ושבים

כגלי הים

כפנסי הרחוב של ילדותינו

ירויים נוצה וזפת

מנופצים בחמדה

ריקוד ה"סלו" בחושך הטוב

הנשיקה הראשונה

האבזם הסורר בחזייה

האהבה בחולות נואייבה

לוסי ברקיע, לוסי ברקיע

ב.

חוזר לפנות בוקר

בחוץ עדיין חשיכה

גופך מתריס אל הקיר

כמו מבכה הפרידה

זה עתה שבתי מרחובות גדועים

מפנסים לא דלקו עידנים

מיתמות חסרי בית עצובים

ממוראות אלוהים גדולים

הלכתי לשמוע את הגלים

לא יכולתי לשאת בכייך

ידעתי נתיב הציפורים הממריאות

ממתינים גזלתך - לארץ רעות

אני נותר כאן מאחור

סוגר את הדלת

את- ממתינה עקודה

המראה ארורה

ג.

רק שיחדל הגשם- מאי