מקום לא ממוען

 מָקוֹם לֹא מְמוּעָן

נסים פרנקו

*

מִכְתַּב חִבֵּר הוּא בְּרֹאשׁוֹ

אוּלַי יוֹם אֶחָד יִכְתּוֹב לָהּ

שֶׁתָּבִין שֶׁהִיא בְּנַפְשׁוֹ

אָז יֵדַע אִם הוּא נוֹעָד לָהּ

מִזֶּה זְמַן רַב הִיא הִפְלִיגָה

יוֹם אֶחָד לֹא אָמְרָה לְאָן

לֹא הֵבִין מַה הִיא הִשִּׂיגָה

תּוּרָּה מָקוֹם לֹא מְמוּעָן

*

סַפְסָל אֶחָד הָיָה לָהֶם

קָטָן הָיָה רַק לִשְׁנָיִם

הַלַּיְלָה אָהַב אֶת שְׁנֵיהֶם

עִם אוֹר זָרְחוּ הָעֵינַייִם

אָמְרוּ שֶׁאָהֲבָה אוֹתוֹ

וְהֵם לֹא חָדְלוּ לְגָחֵךְ

אַךְ בְּעֵת שֶׁהָיִיתָה אִתּוֹ

אוֹרוּ עֵינָיו וּפִיו חִייֵּךְ

"שׁוּבִי אֶל מְקוֹמֵךְ קְלָּרָה

שְׁבִיל חַיַּיִךְ מוֹבִיל אֵלָיו"

עִם לֵיל שָׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁר לָהּ

אַךְ עִם שַׁחַר כָּבוּ עֵינָיו.