אֻמָּה מְדַמֶּמֶת

אֻמָּה מְדַמֶּמֶת / שַׁמַּאי אֲרְמָּן
************************
אוֹמְרִים, מֶלַח הָאָרֶץ,

אוֹהֵב מוֹלֶדֶת.
לוֹחֵם חֵירוּתֵנוּ,
שׁוֹמֵר

נַפְשֵׁנוּ.

כְּגֶלֶד שׁוֹרֶשׁ 
נִכְרַת,  נֶחְרַךְ 
בֵּינוֹת שְׁאוֹל
וְדִמְעוֹת 
קָלוֹן,

אֲטִימוּת מַנִּיחָהּ 
זֵרֵי תְּלִיָּה,
עוֹרֶפֶת רָאשִׁים,
לוֹטֶפֶת חֶרֶב 
טוֹבֵחַ,

עֵת יִקְרַב לוֹחֵם 
אֵלֶיהָ, בְּכִבְשָׁן
לֶאֱחוֹז קַרְנוֹת 
הַמִּזְבֵּחַ.
אָז יִשָּׁחֵט,
" שׁוֹפְטִים" יִשְׁטְפוּ
יְדֵיהֶם 
בְּחַטָּאת אָשָׁם 
הַשְּׁגָגָה,

קוֹלוֹת הֲמוֹנִים
תִּישָׂאנָה מִנְחַת 
זְעָקָה אֶל 
גֵּיא הֲרִיגָה.
חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ
עַל פִּגְיוֹן
עֲקֵדָה.

לַהַב הֶמְיַת יִיסּוּרִים 
מְבַתֶּרֶת אֻמָּה
מְדַמֶּמֶת, מְבַכָּה
בָּנֶיהָ.

הַתִּקְוָוה לְשָׁלוֹם
מֻטֶּלֶת 
לְלֹא רוּחַ 
חַיִּים.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן
27/3/2016