ג ע ג ו ע י ם

               גַּעְגּוּעִים / נסים  פרנקו

הוֹ, רֶגַע...

זוֹ אַתְּ?

חָשַׁבְתִּי שֶׁקָרַאת לִי

לֹא!!

זֶה לֹא יִתָּכֵן...זֶה

כַּנִּרְאֶה שֶׁשּׁוּב נִדְמֶה לִי

הִנֵּה – כָּרֶגַע גַּם כֵּן –

זֶה בָּא לִי בְּכָל יוֹם

הֵיכָן שֶׁאֶהֱיֶה בְּכָל מָקוֹם

מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עָסוּק

לֶהֱיאֲחֵז כְּמוֹ דָּבוּק.

לֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמַן

מֵאָז לָקַח הָאֵל אֶת שֶׁנָּתַן

וַאֲנִי כְאִילָן בִּשְׂדֵה תִּלְתָּן

כְּמוֹ חוֹלֵם בְּהָקִיץ –

שֶּׁאַתְּ כָּאן.

מַה אֲנִי חוֹשֵׁב מַה יֵשׁ לְשַׁנּוֹת

צָרִיךְ לָזוּז יֵשׁ לִי מַה לִקְנוֹת

קוֹנֶה אֶת מַה שֶׁאָהַבְתְּ

כִּי שְׁנֵינוּ הוּרְגָלְנוּ בְּכָךְ

דֵעוֹתֵּינוּ שׁוּלְבוּ כָּל כָּךְ –

אֲבָל... שָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ קוֹרֵאת

כַּמָּה אֶפְשָׁר כְּבָר לָשֵׂאת

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָקַחַת – מִבְּלִי לָתֵת?!

לְעִיתִּים גַּם כְּשֶׁחַייִם

מַשֶּׁהוּ מֵת...

כֵּן? הַאִם?

לְרֶגַע שָׁמַעְתִּי –

לֹא...לֹא יִתָּכֵן.