שירים

שיר לבתה של נורית

 

 

היא אחזה בחייו בידיה

רוח  חורפית גנבהו מחייה

את היסודות את מאור ביתה

את חלומם שהוא ביתם

 

מחולות של כאב רקדו

עננים  על כאבה כיפו

זיכרונות בראשה ריצדו

אורות העבר אותה יפו

 

לולא  ארבעת ילדיה היפים

להיכן חייה היו ממשיכים

בגופם עליה הם מכפים

ברוחם עליה משגיחים

 

חלומה אכן התנפץ

אך כל רסיס נוצץ

מאיר את סביבתו

המזכיר לה את אהבתו

תגובות