אפל ומואר

                אָפֵל וּמוּאָר / נסים פרנקו

חֵלֶק מוּאָר חֵלֶק אָפֵל

כְּמוֹ אֵין סִיכּוּי לַשִּׁנּוּי

חֵלֶק יַצִּיב חֵלֶק נוֹפֵל

וְאֵין שׁוֹנֶה בָּשִׁיקוּי –

כָּל הַהֲנָאוֹת הֵן רֶגַע

וְהָאַכְזָבוֹת מְרִירוֹת

אֹשֶׁר סָפֵק מִתּוֹךְ יֵגָע

וְיֵשׁ גַּם אָבְדָּן לְדוֹרוֹת…

וְהוּא,  בֵּין כָּל אֵלֶּה אָבַד

וְהַרְבֵּה אֲהָבוֹת חָלְפוּ

עִם עַצְמוֹ יוֹשֵׁב הוּא בָּדָד

אַף עֵינָיו קָהוּ וְעֲייְפוּ –

הִיא  עַל פְּנֵי יַבָּשׁוֹת חָלְפָה

הִכִּירָה דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת

פַּעַם אָבְדָה וּפַעַם עָייְפָה

בְּעָבְרָהּ גַּם שָׁנִים קָשׁוֹת

פֶּתַע,  נֵעוֹרָה בָּהּ כְמִיהָה

וְחָשָׁה אֶל בֵּיתוֹ הַדַּל

פָּנָיו אָז קָרְנוּ בִּתְמִיהָה

אַךְ שֶׁבֶר בִּכְייָהּ לֹא חָדַל.

כָּל אֲשֶׁר קַּייָּם,  בָּר חֲלוֹף

בְּבוֹא עֵת לוֹמְדִים לְהָבִין

הָרְגָשׁוֹת הֵם בְּנֵי מָעוֹף

בְּרַם, בְּייִסּוּרִים חַייָּבִין.