שירים

מאז שאינני כותב לך



מאז שאינני כותב לך

את השירים האסורים ההם-

כמו ניטלה ממני

שמחת הציפיה ליום המחר,

וטעמיו המרירים -

 המתקתקים,


והריהו עבורי כאיש  ההולך ומאפיר

כובש זקנתו במין שקט אצור-

של השלמה.

ולא יהא עוד כאשר היה

בעת שהרוח היתה מחייכת אלי

בערמומיותה הנושבת

דרך מסדרונות החטאים

שאליהם הטילה אותי בדרך

לא דרך,

לחה ורטובה וטרופת תשוקה-

כנהרות המתעלסים עם אדמות

הסחף ההן.


ומה לי בלעדי יופיו של גופך המעוגל,

והילוכך הזקוף כה.

והריני עייף-

בוהה אל האורות הרחוקים,

המרצדים בחוץ הקר של אנשים-

השבים אל ביתם הריק







תגובות