​ספרי לי על בדידות​

מהחלון בקומה הגבוהה, איפה ששכבתי

יכולת לראות את האורות של העיר

כשהחשכה ירדה

ואיך הבניינים מחליפים את השמיים

ספרי לי, ספרי לי על בדידות

מי מכיר אותה טוב ממך

את הרי עמדת מול הים וראית שברי אוניות

צפים במים עמוקים

החזקת את הבדידות בשתי הידיים

ועטפת אותה בגופך העדין

פחדת לאבד אותה, לא רצית שיטפטף ממנה דם

תספרי לי על הבדידות , מי מכיר אותה כמוך

הייתי שם פעם בתוך השדה הענק

התהלכתי בו חופשי

עכשיו העיניים כואבות

אני מכיר את השבילים, עד שאני מגיע לשער והולך לאיבוד

ספרי לי על בדידות

ספרי לי עוד

מי מכיר אותה טוב כמוך

מי נאמן לה כמוך

אני יודע, כשהעיר מתרוקנת

את יוצאת לסיבוב בין חלונות ראווה

בימים שאין מקום אחר להיות בו

את הולכת לאיבוד

ניסיתי ללמוד ממך הכל

עד הפרט האחרון

הקסם שלך הוא שונה

אני לא מצליח הגיע למקום שאת נמצאת בו

ספרי לי על בדידות

את מכירה אותה טוב ממני

טוב מכל אחד אחר

ספרי לי עליה

ספרי לי , איך היא משלימה את החסר

תספרי לי על הבדידות

אם תבקשי , אקח אותה ממך

לא, אני לא אשאיר אותך לבדך

שאריות אוניות טרופות

יצופו במים עמוקים

ושנינו נוכל לשחק את אותו משחק

נקום, נברח, נחזור, ספרי לי עוד