אורח רצוי.

  אורח רצוי. מאת זיגי בר-אור

כמה נעים כשבאים אורחים,
לפעמים גם טוב שהם הולכים,
הכל תלוי איך הם מתנהגים
והמארחים לפי זה שופטים.

יש אורח שמתנהג כאילו הוא בביתו
מסתובב בכל הבית כאילו זה שלו,
מעיר על כל מה שהוא רואה
משווה לביתו,שהוא כמובן הכי יפה.

יש אורח שלא מפסיק לברבר
ולא מאפשר לאחרים לדבר,
מדבר רק על עצמו ועל מעשיו
הכל הוא יודע ואין עולה עליו.

יש אורח ששותק כל הזמן,
זה נראה כאילו הוא לא כאן,
הוא משעמם את כל הנאספים,
יושב כמו פסל ומרבה בפיהוקים.

יש אורח שלא מפסיק לזלול
כאילו לא אכל כלום מאתמול,
מה שלא שמים על השולחן
בעזרתו הנדיבה מיד נעלם.

יש אורח שבלי סוף שותה אלכוהול
ועוד מספר כמה שהוא עוד יכול,
אבל בעוד יתר האורחים משוחחים
הוא כבר נרדם וזה נראה לא נעים.

יש אורח שכל הערב לכולם מודיע
שמאוחר ועוד דקה השחר יפציע
ושצריך כבר ללכת, הגיע הזמן
והוא יושב ויושב ובכלל לא קם.

אבל יש גם אורחים מאד נחמדים,
שיודעים להתארח וגם מבינים
איך בחברה אורחים מתנהגים
וכאלה אצלי תמיד רצויים.