חזרה ליצירות
שירים

ידיך הלבנות, היא אמרה

אודי גלבמן | (16/03/2014 22:03) | 147 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


ידיך הלבנות,
היא אמרה-
ידי איש ההולך 
ברחובות
של כרך הולל וארור,
 בו נשים
מטופפות על עקביהן השחורים
ושיערן סתור,
 ועיניהן ריקות-
והורמוניהן מפזזים למבדה 
במבני תעשיה נטושים.

ואתה משם באת ,
ואל חצר ביתי
לא תקרב -
בלא שתיטול מכוש
 ומעדר-
ובגד דל ואפור
 על חיוורונם של 
 מערומיך.

ואתה
תילחם עד חורמה 
בדשאי הבודדים,
,העייפים ,
סחופי רוחות ההר
ואני אלחם
את מלחמתי-
אני.
לבדי.

ואתה-
אתה, היא אמרה-
זיעתך תישפך כמים.
אתה תרדה בזעם
עפר אדמה צהוב-
 נואל בשממונו,
ומעת לעת תנגב
מצחך 
בשרוול בגדך 
היגע. 

ובשעת צהריים ארווה
צמאונך
 בקנקן מי ורדים.
ואת
גבעולי הפרחים
 הנרמסים-
על מרכבת חיי
תעמיס.

ופח ירוק לך ימתין,
ואליו תשליך-
את חטאת העיר.

ולעת ליל
אסדיר סדיני מלכות
על יצועך העורג.
ובלילה בלילה
אהיה לך גן.
רוטט וקיצבי
עד אבדן.





תגובות

גלי צבי-ויס / ידי האיש ההולך ברחובות / 17/03/2014 06:49
אודי גלבמן / הי גלי / 17/03/2014 07:00
אודי גלבמן / תודה ואני מבין שהכל עב / 18/03/2014 19:38
נורית ליברמן / מפזזים למבדה במבני תעשיה נטושים / 17/03/2014 07:50
אודי גלבמן / תודה על תשומת הלב והקר / 17/03/2014 09:50
יום טוב צבי / הצהרת אהבה / 17/03/2014 09:50
אודי גלבמן / ניתוח ממש מבריק יום טו / 17/03/2014 10:04
אילנה בר שלום / ידיך הלבנות היא אמרה / אודי גלבמן / 17/03/2014 11:33
גד לוי / ~king~ / 18/03/2014 08:57
חזרה ליצירות