שיר לפייה

שיר לפייה

היא קמה בבקר עיניים דומעות

דמעות ענקיות בליבה זולגות

כמו מנסות לנקות אותו מסיוטיה

להבריח את מחשבותיה

היא ניקתה את גופה

ולאלוהים זעקה בבכי

אנא עזור לי לסלק

את מחשבות  את הכאב

לאט לאט היא נרגעה

את השברים אחד אחד אספה

את ביתה ניקתה ונר הדליקה

מבקשת מנשמתה  שלא תרחיקה

ואז פיה יפה ומדהימה

על כתפה התיישבה

בידה החזיקה מראה

ולה בקול רך ואוהב אמרה

אין רבים שאת החיים יכולים לשאת

הביטי בפנייך וראי איך חיוכך מקשט

כמה חזקה את ואדירה

צאי לדרך יקירה

לפני שהפייה עזבה

לה אני אוהבת אותך לחשה

בואי אל חקי לכמה ימים

בואי נבלה בנעימים