שירים

מאז אז יצא מתוק




בארוחות ההם 
היתה אימי קמה גבוהה מהשולחן
צרובת עלבונות 
מטיחה האשמות ודומעת
ואבי היה נותר מאובן בכיסאו
לא להם היתה האהבה
ידענו אחי ואנוכי  

//////////////

היינו קמים
אל מריבות השבת
כשני ילדים על אוטומט
מחפשים פינה לשקוט את נפשנו 

///////////

אז היו השמיים 
זרועי כוכבים
והירח היה גדול ומפתיע
בתוך העולם המובן מאליו של ילדותינו 
אימי היתה שולפת משקפת גדולה
מן הארון לקרב אותנו אליה 

////////////

ידעתי לאורך הדרך שאבי אוהבני
וכך גם אימי
אותי לא ידעתי
אהבתי לי היתה נעלמה ואיננה 
נסתרת מעיניי ומליבי העלוב החסר 

תגובות

אסנת אלון / ענת / 24/01/2014 00:32
גד לוי / ~king~ / 24/01/2014 05:48
חנה הילמן / הכוח להישיר מבט / 24/01/2014 08:38
גלי צבי-ויס / זכרונות ילדות / 24/01/2014 09:59
אילנה בר שלום / מאז יצא מתוק / ענת אגמי / 24/01/2014 11:33
יום טוב צבי / היו ימים / 24/01/2014 12:08
נטע התמר / כתוב מעולה, הכל, הבית ה / 24/01/2014 12:41
נורית ליברמן / באותה ילדות חסרת אהבה� / 24/01/2014 17:28