מילים קצובות

יש לנו משוררים דגולים, תקשיבי למילים שלהם

השירים נשארו כמו שהם

לא ניגע בעומק, ולא נפרום מילים בקצוות

עומד מולך, זקוף כמו אחרון השבויים

מבקש את ברכתך כמו ביום ההוא

כשנכנסת לחדרי, הבטת אלי וביקשת

עוד רגע אחד של מילים קצובות

ואנחנו היינו חופשיים,

חופשיים כשהסוהרים שלנו הרשו לנו לגעת בשלשלאות

בעדינות, ללטף אותן בערגה

זו העבודה שלנו, אמרת

ואני לא מוותר על זכות הבחירה או השתיקה

אל תבקשי ממני, לא עכשיו, לא לעולם

אמות המידה שלנו משתנות

פעם פראיים , פעם מיושבים

לא דגולים כמו המשוררים

זה בא עם הגיל , אומרת

אנחנו מטפטפים מילים

בחוסר תשומת לב והנאה

תני לי את ברכתך, אעשה בה כרצונך

כמו אז כשנכנסת לחדרי וביקשת מילים קצובות

לא משוררים דגולים, אין לנו שירים בשרוול

מטפטפים מילים, מתקשים לשחרר

יוצאים עם חבלות, זה החופש שלנו

החופש לרקוד , להיאחז ולא ליפול

זה פולק, זה ג'אז

זו מחלה וזה לב חסר שריון בשני הצדדים של הריקוד

כותבים בשני קולות, פעם אצלי פעם אצלך

אשליה, הבטחה או תקווה

אל תדאגי, אנחנו יודעים לצייר מילים

יודעים לקשקש כמו ציירי רחוב בתולים

אם תרצי, נציג את המילים בחדר או במחסן

שם ליד המדפים, איפה שהמשוררים הדגולים תקעו מסמר

בואי יקירתי, עכשיו נרקוד לאט

על כל צעד שנעשה מישהו יבנה ארמון בחול

בכל ריקוד, יישאר לנו פתח מילוט

והנבל ימשיך להתנגן

אל תדאגי זה ההסכם שלנו

אנחנו נעמוד בו

אני רוצה רק את ברכתך, כמו אז כשנכנסת לחדרי

ביקשת ממני מילים קצובות