שירים

ספה מדברת, וילונות עשויי בד/אלכס מילמן

הנה השלב של הספה המדברת
מרוב המשקל היא עוד רגע נשברת
כי חוץ ממשקל הגוף שעליה
יש עודף של שק שחור מעליה

זבל שסוחב כל יום על גבי
טעויות מעבר ושעון של נביא
'דקות אחרונות' ואנחנו סיימנו
זרם בגוף- וכבר התקדמנו

צעדים ענקיים של עבר לא נשכח
הולך אחורה והתיד שוב בפח
כמה חלום וכמה אמת?
האם החייתי את האיש שכבר מת?

או האם הדמיון עבד שעות נוספות
הספה מדברת דברי תוכחות 
ואני רק יושב, מאזין לעצמי
יצרתי והחרבתי על עצמי עולמי

שנים של מסיכות, בריחה אין סופית
שירה של אשת ציפור- זיופית
ואני מנגן על פסנתר מדומה
הנשק נלקח- ואני מרומה

כמו ילד קטן- חרטה לא נשכחת
צלקת גדולה בעיניי מתיפחת
ספה ארורה- שמרי נא על פיך!
אני אדונך, אני הוא אביך!

תקתוק השעון והזמן נעצר
תחזירו אותי למקום המוזר
החזירו שנים אבודות לחיכי
נפלתי חזק, אז לא תחכי...

לא אשוב לחייך כמו פעם- נשבעתי
בעת כאביי את עצמי קצת הרתעתי
ורעם חזק כשזימנתי גשמים
שיחקתי תפקיד קצת גדול- אלוהים.

דו-קוטביות שנגעה לי בלב
עברו השנים ועדיין כואב
יושב על ספה גדולה ומדברת
המציאות לא נראית כחיה מכוערת.

לכל איש יש שם, וסיפור לספר
אז איך יצא ככה ששלי ממהר?
לצאת לאוויר העולם הרשע
תקופה שחורה, תקופה מבישה

ספה מדברת,תמונה על הקיר
פרחים, אגרטל ומלל שביר
קופסת מפיות מחכות לייפוח
שאבתם נשמת מלך הרוח

אך בכל כוחי, בעזרת כישוריי
הצלחתי לבד נגד כל מבקריי
לשוב לכסא המלוכה המכובד
ספה מדברת, וילונות עשויי בד.

תגובות