זרה

ניצבת לפניכם,כמו שאני,

ה"לא מושלמת" ואף רחוקה מכך,

מילים מסויימות מהדהדות בראשי ודיברי חרטה ניסחפים מפי,

מתנפצים על אוזניים שרק מוכנות לשמוע,

אני לא אותה רינתאל של לפני שנה,או חודשיים,

השתיניתי,אין ספק,

לטובה,לרעה,אני מניחה שקצת משניהם,

הכול קצת מוזר לי,זר כזה,כמו תינוק בבית חדש.

אני לא עומדת פה מולכם,ערומה עטופה בסרט אדום נוצץ.

אולי ערומה ממילים,

שחלפו והכו יחד עם הרוח.

נשמה,

אני זרה בפני עצמי.

קשה לי,להתמודד עם כל השינוים,

שחלים בי,

בעיקר התפרצויות הרגשות,

כמו הר געש פעיל שמוציא מתוכו קיא של לבה לוהטת ומילים חדות וחמות כלהבה.

משחקי כס של מלכות מי יתיישב היום במוחי,העצב,הקדרות,הזעם או האושר.

אז אימרי לי ילדה,מי את היום?