ארבע בבוקר

ארבע בבוקר,

אין לנו מה לעשות

שברנו את כל השיאים שיכולנו להחזיק

בפנים עדיין חם, בחוץ זה שלב ביניים

אנחנו לא מבקשים להיעלם באור הדמדומים

בבית הקפה הפינתי, מלצריות עדיין מגישות

ארוחות שלמות למי שאיבד את הזמן

את מתיישבת ליד החלון

מזמין פנקייקס עם רוטב מייפל בצד

והמלצרית מחייכת חיוך של סוף משמרת

עוד מעט גם היא תיעלם באור הדמדומים

אנחנו אוהבים את העיר הזאת

רחובות מלאות אספלט, נשמה סדוקה

כבר לא שמים לב לכיעור או ליופי

הולכים בלי להרגיש

מחלון ראווה לחלון , דרך אותם רחובות מכונסים

אל תכתבי שירים עכשיו ,

לא יכול להיות דמות במשפטים סגורים

ארבע בבוקר, אין לנו מה לעשות

שברנו את כל השיאים שיכולנו להחזיק

המלצרית שואלת אם תרצי עוד משהו

ואת לא מבקשת להיעלם באור הדמדומים

עוד מעט יעלה האור, ומכוניות הזבל

ינקו את הזוהמה של הלילה

משהו חד ישתחרר מתוכנו

אנחנו אוהבים את הלילות האלה

אנחנו מוצאים את עצמנו תמיד במקום חדש

דרך אותם רחובות צדדיים

מגיעים אל אותם פתחים

בזמן שאחרים מתעוררים לעוד יום עבודה

אני כבר שכחתי איך זה מרגיש

ואצלך זה משתנה לפי המחיר

ארבע בבוקר, בבית קפה שפתוח כל הלילה

יושבים ומחשבים את הזמן 

עוד מעט משהו חד ישתחרר מתוכנו

אל תכתבי עכשיו שירים

אני לא יכול להיות דמות בבית אחרון

משלמים ויוצאים

 אורות דמדומים מאיימים 

בבית הקפה יגישו ארוחות לאורחים חדשים ששכחו את הזמן

פנקייקס עם רוטב מייפל בצד

אנחנו יכולים להיעלם באור דמומים עכשיו