כמו שני ילדים שלא נשבר להם הלב

כשאנחנו מדברים אנחנו כמו שני ילדים

שלא נשבר להם אף פעם הלב

אז אנחנו מתעוררים בשביל להרגיש

איך זה לצאת מהסרט, בלי שיירו בנו

מספרת לי על אנשים חסרי פנים

מספר על חוזים לא חתומים

גם אצלנו, מישהו שיחק אותנו פעם

השאיר את התחפושת וברח

עם כל הניצחונות

השאיר את הספק מגוהץ ליד המיטה

כשאנחנו מדברים אנחנו כמו שני ילדים

שלא נשבר להם אף פעם הלב

ואז מקשיבים לשיר של מישהו אחר

רק בשביל לגלות שאנחנו יחידים בקהל

ובאמצע העיר, סוסים דוהרים בלי פרסות

שתויים מכאב, אוחזים ידיים

לא ללכת עכשיו לאיבוד

וכשאנחנו יכולים הכל

מאלתרים את הזמן בלי ידיעה

בלי קצוות מיותרים

אחרי סימנים ראשונים , שוב קמים

לבוקר חסר תחושה

את אומרת שהמשפטים לא מתחברים

אני לוקח את הפנים שלך איתי לסיבוב

כשאחזור , את עדיין תדברי

כשאנחנו מדברים אנחנו כמו שני ילדים

שלא נשבר להם אף פעם הלב

מביטים על השיחים הלבנים

חג המולד באמצע העיר הכי עמוסה בקיום שלנו

לא זוכר אם אנחנו מכאן או משם

רק בפה, אנחנו מכירים טעם של תרופה

כמו שני ילדים שלא נשבר להם אף פעם הלב

יוצאים מהסרט , דומים למי שהיינו

שונים מכל מה שרצינו

את אוספת חלקים, אני מחפש את הדבק

מי ששיחק אותנו, השאיר את התחפושות וברח

עם כל הניצחונות ,

השאיר את הספק מגוהץ ליד המיטה