זהות

פזר את הערפל יקירי,

הכיצד אוכל לראותך פניך?

הפסק את הזעקות האלה אהובי

כיצד אוכל לשמוע לחישותך?

הערפל במוחי,מעוור מסנוור,

מונע ממני לחשוב בבהירות.

הזעקות בראשי,צורחות בוכות.

מונעות ממני לחזור לעולם.

אני כלואה בראשי יקירי.

הצילני מפני עצמי."

-כולם ויתרו.

אין איך להציל אותך,

אתה בעולם משלך.

את לא מיוחדת,את שונה.

את לא שייכת,את לא קשורה.-

"הפסיקו,דיי"

-את חולה,את מופרעת-,

"לכל תרופה יש מחלה"

-לא למחלה שלך,אין תרופה.

נולדת דפוקה,תישארי דפוקה לנצח.-

"למה אימצו אותי בכלל?"

-מרחמים,את לא רואה שהם כבר התייאשו?-

"הם אוהבים אותי"

-הם משקרים לך-.

"אז מי כן אוהב אותי?"

-אפילו לא את עצמך-

-הסתכלי במראה,את אוהבת את זה?-

"לא"

-את חושבת שאת נורמלית?שמחשבותייך נורמליות?-

"לא?"

-הקולות מפריעים לך?-

"כן"

-רוצה להפסיקם?-

"כן"

-את יודעת כבר מה לעשות.-

דיאלוג ביני לבין ראשי,

דו שיח בנשמתי.

את כבר לא רינתאל.

את קאטי.

את לא מבינה שאיבדת את הזהות שלך?