שירים

קירות עצובים

 

 

נעים בינות קירות עצובים

איש, אישה הולכים ושבים

עם שחר מותחת סדינים

גוף לגוף מידי ליל נענים

למקום בו לא צריך לדבר

רק הגוף מספר ומספר

נוגעים בכאב שחרט סימנים

לא אני לא אתה על הסדינים

בין אהבה לשנאה מתגוששים

מוחקים סימנים ומוסיפים חדשים

אל מול שמש לובשים שוב זהותנו

ומהלכים בינות קירות ביתנו

תגובות