אל תחשבי ששכחתי את העצב

אל תחשבי ששכחתי

את העצב שמונח בינינו

מתפתל בעדינות

מבקש להתגשם דרך העיניים שלנו

אל תחשבי ששכחתי אותו

ואת עומדת בחשכה

מבקשת להאיר צללים

שנופלים עלינו, כמו קסמים שבויים

בינינו אי אפשר עוד להניח דבר

שלא יקרוס מעצמו, כמו העצב

אל תחשבי ששכחתי אותו

תפתחי לי את הדלת

אני חוזר הביתה עכשיו

הדרך נגמרה, לא מחפש חלומות חדשים להגשים

מוצא אותך כל בוקר

מחפשת תחנה ברדיו, שירים להקשיב

אל תחשבי ששכחתי את העצב

שמונח בינינו , בתוך קופסאות, כוסות קפה ריקות

ידענו פעם לדבר על כל מילה

עד שנגמרו לנו המשפטים

אל תחשבי ששכחתי, שפעם היה לנו עצב אחר

אני מתבונן בך דרך מראות

זה תמיד מבט אחרון

מנסה לקחת ממנו את מה שמשאירה

אם יש כאן עוד תחושה

תניחי לי אותה

תפתחי לי את הדלת

אני חוזר הביתה עכשיו

הדרך נגמרה, לא רואה יותר שלטים בעיניים

במרפסת הקטנה, שוב מוצא אותך

אל תחשבי ששכחתי את העצב

שהחזיר אותי לכאן