יצירות אחרונות
תן לבכי לצאת (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -06/05/2024 22:38
אין לי מושג (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -06/05/2024 22:02
בשל כך (0 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -06/05/2024 22:02
הדרך זוכרת אהבות (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -06/05/2024 21:29
כְּמוֹ הַגֶשֶׁם (2 תגובות)
אביה /שירים -06/05/2024 20:17
קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -06/05/2024 11:45
זכרון ליצחק טייס ושכן (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/05/2024 10:27
שירים
הדוב מהקרקסהדוב מהקרקס/ יהודה רפאל בקצה הרחוב גר לו דוב שמן וטוב. פתאום החל הדוב לרעוב. בלבו אמר אלך לי לעיר אולי החנווני אותי יכיר. "שלום אדון חנווני אני הדוב המתגורר בקצה הרחוב, האם יכול אתה לתת לי ממתקים בחוב? אחרת, ארעב לי פה ברחוב. דע לך כי מחר אופיע בקרקס ואתה עמי יחד נכנס. ממני תקבל ממתקים רבים ובטח תתלהב לראות אותי מבצע להטוטים". חייך החנווני ומילא כיסי הדוב בממתקים לרוב ופני הדוב היו מאירים ומחויכים. למחרת, התייצב החנווני בפתח השביל המוביל לאוהל הקרקס. ולבו מיד נמס, כשראה את הדוב חובש כובע של ננס ועליה נוצה של טווס, חולצה בצבע ירוק אגס, עניבה כחולה מעוטרת בפס, לב אדום מחייך במכנס ונעליים בצבע צהוב אננס. "איזו הופעה מרגשת ממש כצבעי הקשת"! אמר הדוב לחנווני: "המתן לי כאן, ארוץ ואביא לך מיץ פטל בקנקן וגלידה בטעם פקאן עם דובדבן". לחדרי אלך ואביא משקפיים ופנס לראות אם ידידי החנווני את חובי, מחק מן הפנקס. בתום המופע הטוב הודה החנווני לידידו הדוב ובלבו חשב: כמה נפלא לעזור וללכת בדרך טובה כי מכאן צומחת רק אהבה. כל הזכויות שמורות! תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |