העלף

את העלף למצער לתאר לא אוכל

איך דבר שיר או פיוט הם לו כמו מאכל

איך זוהר בעיניו הוד כוכב הצפון

איך זהוב שערו כשדות השיפון

איך קלות הן רגליו כרגלי איילים

איך צלול הוא קולו כפכפוך נחלים

איך חדה ראותו כמו עין הנץ

איך משכים הוא לפני שהשמש תנץ

איך צעיר הוא ושב, כה עצוב ועליז

על דעה חת פנים לא יהין להכריז

איך הוא רך כקנה, אך קשה הוא כצור

איך קליל פטפוטו גם אם רך ונצור

איך תפוש רק נפשו, אך גופו לא ישכב

איך ישיר הוא לעד לגבירת הכוכב

איך נפשו הקלילה מרחקים תחצה

עת ימתיק הוא בשיר עד ששחר יפצה

איך שנים לפניו עד בלי סוף יעברו

עת לעץ או כוכב הגיגיו ינהרו

איך לשמע שיחו יתמלא עץ חיות

כי העלף הוא השיר – כי העלף הוא פיוט!