מַשְׁקַה / פִּיצָה-קוֹרְדּוֹבָּה-רוֹמָא-יְרוּשָׁלַיִם- /

המשפט האחרון ענה על שאלתי המתבקשת. חבל. חוץ מזה אהבתי מאד מאד מאד.תודה לך רבקה שאותך באמת אוהבים כולם 

<לב> הייתי חייבת: יש שתֵּי פיצריוֹת חדשות ... <לב>

1.

גַּם כְּשֶׁהִיא

אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ

הִיא עֲדַיִן

נְסִיכָה הוּנְגַּרְיָה

שָׁם בַּקִּבּוּץ.

2.

הַפִּיצָה לֹא אוֹתָהּ פִּיצָה

כִּי רוֹמָא הִיא 

לֹא יְרוּשָׁלַיִם

וְאֵיפֹה הֵן אוֹתָן הַשְּׁתַּיִם?

פַיְבָּלֶה וְרוֹזׇלֶה.

תודה רבקה יקרה על שני שירים על ימים אחרים וזיכרונות שלא ישובו עוד אך בלב נשמרים.

יום רגוע עם תקווה בלב

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

טעימות וזכרונות 

והכל עובד מתעתע בזמן

יום שקט יקרה

<לב> <לב> <לב>

באחד

נפש פגועה שותקת

באחר , טעם פיצת אמת

<לב> <לב> <לב>

מרגישה הטעם והריח

המבטה ההונגרי, אי אפשר להיפטר ממנו...

רגע אחד מתוך זיכרונות מהקיבוץ. 

עבודה במחסן הבגדים,

את בהריון, הנסיכה ההונגריה דואגת לך לאוכל,

את הרי בהריון וחשוב לאכול.

ומעל מרחף הזיכרון שלה, שעליו היא לא מדברת,

רק עין פגועה ואוזן חרוכה מספרות את הסיפור,

שמעולם לא סופר.

אוי רבקתי היקרה, זיכרון עצוב על משקה ההונגריה,

שפעם עבדתן יחד במחסן הבגדים, רק שתיכן.

*****

פיצה, 

גם באיידיש אפשר להכין פיצה, כזו עבה

שכיף לנגוס בה.

לא רק ברומא, גם בירושלים יודעים להכין פיצה

והיא יותר שווה מזו של רומא...

ואני רבקתי היקרה,

אני אוהבת את הפיצה דקה דקה, 

שטעמו של הבצק כמעט לא מורגש

ואם היא דקה - אני אוהבת אותה בכל שפה.

חיבוק שולחת לך רבקתי, כזה שילווה זיכרונות וטעמים

והוא מלווה באהבתי.

אוהבת אותך המון המון - ועוד קצת המון.

<לב> <חיבוק> <לב> <חיבוק> <לב> <חיבוק> <לב> ...