על הספה

על הספה , מול טלוויזיה מרצדת בעשרות ערוצים

אי אפשר לזהות את הפנים

מי שלם

מי עשוי מחלקים קטנים

את מניחה את היד

ואני נזכר בחיים אחרים

הילד שבי עוד מתעקש

אבל השירים נכתבו מזמן

יושבים על הספה, מבינים את הקול

לא מזהים את התמונה

יש על החולצה כתמים שרק אנחנו מכירים

לוקחים את הסיכון, וממשיכים לחפש רמזים

את שואלת על מה נכתבו השירים

ואני מנסה להיזכר בילד ההוא,

לפעמים הוא עוד חוזר, מתעקש

אני מביט בך ושותק , מרגיש כמו אחד שנגמרו לו המילים

שנינו רוצים להיות אמיתיים

אין לנו סיכוי לא לברוח לעולם דמיוני

כאן מהספה, הדרך פשוטה

מישהו פירק בשבילנו את השער, הרכיב לנו פנס

הערוצים מרצדים בין ימים קשים לבילויים זולים

אנחנו בוהים בפנים, סיכונים ורמזים

מתוך זיכרונות אספנו חלקים

עכשיו אנחנו שלמים

כל השירים נכתבו מזמן, עכשיו אנחנו רק חיים אותם