יצירות אחרונות
היצירה שבתוכנו (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (0 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (6 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
שירים
עשרים ושמונה שנים מיום מותךָ.
.
.
.
עשרים ושמונה שנים מיום מותךָ עשרים ושמונה שנים מיום מותךָ כמעט עשרים ושמונה מאז אמרתָ תראי כמה מעטים נותרנו אַת והילדים שלךְ ואני עדיין שואבת כוחות ממךָ, גזע רחב, שורשים בריאים משענת, נחמה, הגנה לא יודעת לספוֹר את שנותינו של אָב ובת או של בת ואב, כשאַתָּה היית זקוק לי לא יודעת אם הייתי המשענת והנחמה לאובדניךָ אם אמרתי לך די הצורך אבא אני אוהבת אותך אבא ממך אני צומחת, ממך צומחים ילדַי לא יודעת אם קיבלתָ ממני אֶת האישור שקיבלתי ממך ואם אמרתי לך תודה, תודה בשיחות של קִרבה ואינטימיוּת של אָב ובת, של בת ואב. אבל אני יודעת ביום מותךָ הרגשתי כי הייתי ענף בגזע שלך והרגשתי איך העברתָ אלַי מה שרציתָ שיהיה לי לתמיד אלא ש לפתע נהייתי לגזע ולשורשים. לא עוד ענף – ולא יכולתי, לא ידעתי להיות לילדַי מה ומי שהייתָ לי – ומאז אנחנו משוחחים שיחות ארוכות אני מקיימת איתךָ עשרים ושמונה שנים, אבא ועוד לא למדתי לסַפר לך כמה אני מודה לך יום-יום על היותךָ אבא שלי. ©רבקה ירון
--- תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |