האסיר

מפתחות מקשקשים ביד

השערים נפתחים לאט

האסיר יוצא לחופשי

חצר המשחקים נראית עזובה

אין שם אף אחד שינפנף לו לשלום

רק אבנים קטנות ועשבים קצוצים

מהשביל אפשר לראות

את קרני השמש חודרות מבעד לעיוורון

נוף נסתר מתגלה וחוזר להסתתר

האסיר מביט לאחור

מחפש את החדר, את המיטה

מדרגות אל הקומה, היכן הן מסתתרות

הוא יודע מה שהלב מבקש להסתיר מפניו

בכל צעד, בכל שביל

הדרך לכלא מוקפת עצים ירוקים

זיכרונות וגעגועים מתערבבים

מה אמיתי

מה המציא הזמן

הלב קפוא

נשמה נשמטת מהיד

אין כאן חטאים, רק בקשת מחילה

האסיר רוצה לצחוק

לצרוח בקול

והידיים עמוק בכיסים

הלב מסתיר

את מה שהוא מרגיש

בתוך פצע עמוק, אין יותר דם רק חתכים

הסיפור מתגלגל בראש

כאב מציף את התחושה

אין חופש אמיתי רק שאריות

האסיר יוצא אל החופשי

מבקש את מה ששייך לו

לא המציאות בחוץ, לא החלומות

את הכלא הוא מבקש

מבקש לכלוא