לגעגוע יש שם

עכשיו לגעגוע יש שם

עכשיו אפשר לפשט את המבט

במקום בו עמדנו

אין יותר אמונות, רק מאמינים

ושניים כמונו, מעולם לא ידעו לצרוח

את כל מה שאמרנו, איש לא כתב

ועכשיו למבט יש תחושה

ולהרגל יש טעם משלו

אם נמשיך ככה

לא נוכל לעצור

גם הריקוד שבנו

דורש מנגינה משלו

במקום בו היינו

לא היה ניתן להשתנות

והנחמות התערבבו עם תקוות

לא היה ניתן להבדיל בין טירוף למציאות

ועכשיו למילים יש תוצאות

לעיתים אנחנו עולים , לעיתים נופלים

הציפור שמשייטת מעל

מבקשת אותנו נמוכים

יש מי שאוהב אותנו

ויש מי שמבקש אותנו זרים

כאן נגמרו התהיות

אין מקום לאשליה

ועכשיו לצורך שבנו יש הכרעה

מי מנצח, מי מפסיד

לעולם לא נרגיש את היד

לעולם הגוף יוטה לצד אחד

מהמקום בו אנחנו שכבנו

לא ידענו איך חוזרים

ועכשיו אנחנו, מתעוררים ברגע אחד

זה לא בוקר, לא לילה

לאור יש משמעות שונה