תעתוע

ופתאום את באת

השארת רוח

ושחררת נשמות קפואות

סגרתי את הדלת

רק בשביל

לראות אותך יוצאת

אולי זה היה תעתוע

אני הפסקתי לחשב את המרחק

המציאות מנכסת לעצמה כוחות

ואני בינתיים מתבונן בקירות

מחפש את מה שהשארת

ולוקח את מה שאין

כמו מעולם לא היה כאן שלם

גם החלקים הקטנים נוצרו מעצמם

עד שהם התפוררו מחוסר מקום

ומה השארת בעצם

מילים כפותות לרגשות חסרות תכלית

סימנים על הפנים, מעוד ליל ייסורים

לגמתי מהבקבוק ומצאתי אותך

משוחררת

כמו לא הייתי כאן מעולם

וסגרתי את הדלת

החלונות נשארו פתוחים

ואת כבר הייתה בגינה, נטולת כיוונים

ניסיתי לעקוב

אחר השמיים סנוורו

אמרו שכוכבים נולדים הפוכים

פתאום באת

פתאום הלכת

הגורל הוא רק עוד נדבך

והזמן?

את לקחת אותו איתך

והוא המשיך לרוץ בלי הפסקה