שירים

מן הבדידות.

אתה בוער בי כאש
מלבֶּה בי כל נשימה
אני נושמת אותך
שואפת, נושפת את כולך

אתה חי בי כל כך
שעות שהופכות בי מבוכה
איך עוצמת עיניי
וכל זאת רואה את דמותך

אתה הופך בּקְרבַיי
ומכאיב לי בכל הגוף
והכאב הזה נעים לי
אולי זה טרוף.

כך, רק כך אני חשה
כך, יש לי אותך
כצל שחקק בתוכי נוכחות
כבבואה שמשתקפת מן הבדידות.
 
 
 
 
© כל הזכויות שמורות לרויטל אלפסי
 
 
 

תגובות