כמו מים על אבן

אתה אוחז בידיי

ולוקח אותי

לסיבוב מול מראות סדוקות

רוצה שאני ארגיש

איך מחליקים המים על האבנים

בזמן שהאדמה נמסה

לאן אתה לוקח אותי

החלומות שאנחנו ממציאים

הם תמיד כביש מעקף

ויש על הפנים

סימנים או זיכרונות

רגעי תוכחה שאי אפשר למחוק

אני מביט בך ואתה נשכח

רצית אותי מנצח

אז למה מחזיק את האקדח כל כך חזק

הכללים והחוקים לא יישברו לעולם

אני מנסה לחפש דרך מפלט

אתה מכיר את כל המקלטים

הבדיחות שאתה מספר

איש לא מבין את הסיפור

רק אני צוחק בסתר, בלי כוונה

אתה אוחז בידיי

ולוקח אותי

לסיבוב מול תמונות קרועות על מראה מחלידה

אני מנסה לא לירוק דם

אבל הגוף הזה נכנע

יש כאן חולשות שאי אפשר בלעדיהן

כמוני, גם אתה נשמת את האוויר החלול

לפני שביקשת להתכנס

אל תוך הדמיון המתגלגל

לאן אתה לוקח אותי עכשיו

אני מביט מעבר לכתף, אתה כבר לא שם

רצית אותי מנצח, עכשיו אתה עייף בשביל לחכות