חזרה ליצירות
סיפורים

יוקו

אלכס מילמן | (24/04/2011 00:12) | 131 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
יוקו היה בחור פשוט.
הוא נולד בעיירה קטנה,קוואלמנטה, שליד האוקיינוס. הוא היה קורא לו האוקיינוס היפני,בגלל שתמיד האמין שהיפנים היו אלו שהמציאו את האוקיינוס כדי לבנות סירות עם ראשי דרקונים בחרטום, ולשלח אותם לדרכם בזמני מלחמות ומסעי מסחר.
יוקו חיי את החיים הפשוטים, הוא לא שאף אף פעם להגיע גבוה מדיי מכיוון שידע שעם השאיפות באות גם האכזבות,ועם האכזבות נשבר הלב.
ליוקו אף פעם לא היו בחורות רבות או חברות שהוא הכיר, היו לו רק את קאי ושצונה,חברות ילדות שעמן נהג לשוחח על החיים שלהן ולהקשיב לחלומות שלהן לברוח מהעיירה אל העיר הגדולה.
יוקו עזר בעבודות הבית לאמו החולה וגם עבד מדיי פעם - עוזר לאביו בעבודת הפרך בכור.
"לחצות את כל העולם בשחייה" זה היה המשפט היחיד שתקוע אצלו בראש מאז שהכיר את עצמו בגלל שכל-כך אהב את הים שחשב שזה האתגר היחיד עמו הוא מסוגל להתמודד. למען האמת הוא ידע לשחות מעולה אך לא היו ציידי כישרונות שיקחו ויפתחו את הקריירה שלו ביפן-אחרת מזמן כבר הייתם שומעים על שיאן עולם חדש יפני, מטר שישים ושמונה, בלי שערות על הפנים.
וכך עברה לה שנה,ועוד שנה,עד שליוקו מלאו 16 שנה וכמו שכולם יודעים, ביפן, על פי מיטב המסורת,הבן צריך לצאת למסע לטיהור הנפש.
יוקו היה מבולבל,ולא הרגיש בנוח לצאת למסע- הרי גם ככה אני רוצה להישאר פה בכפר ולהמשיך להתבונן בנוף המרהיב של הים ,הוא היה אומר וכל מכריו החלו להתרחק ממנו לאט לאט, מפאת הבושה שהוא מייצר גם למשפחתו וגם לקרוביו. הוא מצידו נשאר אדיש ולא התרגש מזה מדיי.
באותו הערב שמלאו ליוקו 16 שנים,הייתה סערה גדולה.
המים עלו על גדותיהם,נצברו לגלים, הכו בכפר-וחזרו חלילה. הרוחות הגיעו למהירויות ענקיות והברקים נגעו באדמה ואף פגעו בכמה בתים.
יוקו היה היחיד שנשאר לשבת בפינה הקבועה שלו על המזח, בזמן שכולם התבצרו בבתיהם וחיכו עד שהסערה תחלוף.
אבל הסערה לא חלפה,ואף התגברה. יוקו שכבר הרגיש את הצונמי הולך וסוגר עליו ניסה לחזור הביתה ולתפוס מחסה אך זה לא הואיל לו-הרוחות העיפו אותו למים ורק זעקה אחרונה נשמעה "מפיו-"אני עוד אחזור!
מאז נעלמו עקבותיו של יוקו,אבל האגדה מספרת שיום אחד הוא יחזור, אחרי שיסיים לחצות את כל העולם בשחייה.

תגובות

חזרה ליצירות