יום ג' 21 למרץ
יומני היקר,
כשנכנסתי, הפסיכולוגית דיברה בטלפון ורציתי לצאת לחכות בחוץ, אבל היא סימנה לי לשבת, אז ישבתי. שמעתי אותה אומרת "ביי אמא, אז עוד שעה וחצי אני אצלך, המון תודה," וניתקה. סיפרה לי שאמא שלה עוזרת לה המון עם הילדים, שהיא לא יודעת איך הייתה מסתדרת בלעדיה, יש לה שלושה ילדים קטנים, הגדולה בת שש ותאומים בני שלוש וחצי, צמד חמד, שני מזיקים ג'ינג'ים שידם בכל, כך היא אמרה. ואז סיפרה שכילדה לא הסתדרה בכלל עם אמא שלה, רבה איתה המון, אבל מאז שהפכה לאם בעצמה הדברים השתנו, היא הבינה כמה קשה לגדל ולחנך ילדים וגם לעבוד ולהחזיק בית בנוסף לכל, הבינה שילדים זקוקים לגבולות וזה מה שאמא שלה עשתה, הציבה לה גבולות... בקיצור, נאום שלם, אני לא לגמרי מטומטמת, אני הבנתי לקראת מה היא חותרת, אולי בכלל ביימה את השיחה עם האמא שלה בשביל שאני אדבר... אבל היא הצליחה, כי לא יכולתי להתאפק וזרקתי לה שבטח אמא שלה לא מטומטמת ועיוורת כמו זו שלי, ומיד התחרטתי, כי היא רצתה לדעת מדוע היא עיוורת, כי מטומטמת היא מבינה, כל הילדים חושבים כך על הוריהם בשלב מסוים, גם היא הייתה פעם מתבגרת... משכתי בכתפיים, את זה אני שומרת לעצמי, התרכזתי במטומטמת, אמרתי לה שאמי לא יכולה להבין את הנוער של היום, היא גדלה אצל אמא יקית שדרשה ממנה לחזור ב-11 הביתה מהבילוי בליל שבת והיא מנסה לכפות זאת גם עלי, איפה נשמע דבר כזה, החבר'ה רק יוצאים בתשע מהבית...וחוץ מזה, היא מנסה להלביש אותי כמו שאמא שלה הלבישה אותה, איזה בושות אם אצא מהבית כפי שהיא רוצה, מגונדרת כמו לנשף וינאי... וגם דורשת ממני שאסדר את החדר, כאילו מה איכפת לה איך החדר שלי נראה, אף אחד לא רשאי להיכנס לשם, יש שלט על הדלת עם
שטח פרטי - מחוץ לתחום , רק שהיא לא מכבדת את זה, בטח גם מחטטת לי בדברים כשאני לא נמצאת, את היומן שלי אני מחביאה במקום סודי שאיש לא יודע על קיומו, חסר לי שהיא תמצא אותו ותקרא...
אבל הכל שטויות לעומת...
אבל את זה כבר לא אמרתי, רק חשבתי בלב. אני קוראת שוב את הדברים שכתבתי על אמא רק לפני כמה חודשים, בחופש הגדול, ולא מאמינה עד כמה גם אני הייתי עיוורת, טיפשה ועיוורת, כשכתבתי את הדברים האלה:
הטענות הבלתי פוסקות שלה, הדרישות האבסורדיות שלה, לא מבינה אותי בכלל וגם יורדת לחיי אבא כל הזמן, דורשת שיבוא הביתה יותר מוקדם, שיקדיש לה יותר זמן, שייצאו יותר ביחד לבלות, כאילו הוא משחק שם במשרד, כאילו לא הודות לעבודתו הקשה היא חיה כמו מלכה בוילה מפוארת עם עוזרת צמודה. והיא גם מתערבת ביני לבין אבא, מקנאה בי, טוענת שהוא מדבר איתי יותר משמדבר איתה, וגם חושדת בו , חוקרת אותו, איפה היית עד שעה כזאת, אל תגיד לי שאתה מקבל קליינטים עד עשר בלילה?! מסכן אבא, חוזר הרוג הביתה וכל שמקבל ממנה זה פנים חמוצות ורק טענות....
תיק מס' 24 נ.ג. יום ג' ה- 21 במרץ
מפגש שני עם הנערה. הצלחתי לדובב אותה על יחסיה עם אמה: תלונות רגילות של מתבגרת על רקע ניסיונות האם להציב לה גבולות. שום דבר חריג.
הייתה לה התבטאות בדבר עיוורונה של האם וכששאלתי למה התכוונה, נסגרה והתחמקה.
הערות/השערות: מתחזק הרושם שהשינוי שחל בהתנהגותה של הנערה קשור ביחסיה עם האב. אולי גם ביחסים בין ההורים?
המפגש הבא ביום ג', ה-28 במרץ, בשעה 18:00
המשך יבוא
