סִיפּוּרְטֶטֶת שְׁלַב ב'

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי שֶׁבְּעֶצֶם לְלֹא דַּעַת

סִפּוּרִי מַחֲלִיף אוֹתִי,

וְנוֹתֵן לְעַצְמוֹ רַעֲיוֹנוֹת מֵחֶלְקֵי מִשְׁבָּצוֹת

מִמְּצַרֵף חֲוָיוֹת נִרְאוֹת.

וְהָהָזָיוֹת בְּנוּיוֹת בְּחָלָל הַנָּתוּן

פּוֹרְצוֹת נוֹגְעוֹת בַּחֲלוֹמוֹת לֹא לַהֵן –

כִּי הֵן חֹווֹת.

וּמִסְגֶּרֶת לְאַחַר מִסְגֶּרֶת נִבְנֵית

וְרוֹקֶמֶת בְּמִתְחָמֵי דִּמְיוֹן

רֶצֶף לֹא בָּרוּר

שֶׁל אִי-גָיוֹן.

וְאֵין מָה שֶׁנִּרְאֶה

מוֹכִיחַ שֶׁקַּיָּם – לֹא שׁוּם נוֹשֵׂא

שֶׁהֲרֵי לְצֹרֶךְ לוֹ

הַסִּפּוּר אֵינוֹ קַיָּם.

מָה חֲבָל – הֲרֵי מֵעוֹלָם – כִּי הַזְּמַן קִיֵּם

          וּלְעֵינֵי הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ נִבְנֶה סִפּוּר שֶׁל זְמַן – לֹא נִגְמַר.