וַלְדָנִית שֶׁל מִלִּים
כְּדֵי שֶׁשִּׁיר יִוָּלֵד בִּי,
לֹא תָּמִיד עָלַי לַחֲצוֹת סַף, לָצֵאת מֵהַבַּיִת,
לִרְדֹּף אַחַר הַשְׁרָאָה בִּנְדוּדִים בֵּין נוֹפִים רְחוֹקִים
אוֹ בִּנְהִימַת דְּכִי הַיָּם.
יֵשׁ וְדוּקָא בַּחֲלָלִים הַשְּׁקֵטִים שֶׁבִּפְנִים,
הָאוֹתִיּוֹת מִסְתַּנְּנוֹת חֶרֶשׁ,
נִמְלָטוֹת בְּעַד חַרְכֵי הַלֵּב הַפְּצוּעִים קַלּוֹת.
הֵן מַעְפִּילוֹת בְּמַעֲלֵה הַגָּרוֹן הַנִּשְׁנָק,
מְטַפְּסוֹת עַד לַלָּשׁוֹן הַחוּשָׁנִית, הַטְּעוּנָה,
וְאָז הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת, מִתְעַבְּרוֹת, מִזְדַּוְּגוֹת לְמִלִּים –
וּבִסְעָרָה שְׁקֵטָה מְגִיחָה הַשִּׁירָה מִן הָרֶחֶם.
לְעִתִּים אֵלּוּ בְּשׂוֹרוֹת הַנִּשָּׂאוֹת עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ,
אַךְ הָרוּחַ לְבַדָּהּ, לֹא תָּמִיד דַּי בָּהּ.
עַל כֵּן, יֵשׁ וְיִוָּלְדוּ שׁוּרוֹת שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת,
פְּסוּקִים שְׁבוּרִים, קְטוּעֵי נְשִׁימָה,
אַךְ לְעוֹלָם הֵם רְווּיֵי תְּשׁוּקָה וּבוֹעֲרִים מֵרְגָשׁוֹת.
אָז אֲנִי רוֹקַחַת אוֹתָן,
מוֹסִיפָה קוּרְטּוֹב שֶׁל פִּלְפֵּל וְחֹם אַהֲבָה,
בְּיָד נְדִיבָה, רוֹטֶטֶת וַחֲמִימָה.
מְפַזֶּרֶת עֲלֵי כּוֹתֶרֶת רַכִּים מִן הַפְּרָחִים,
וּכְמוֹ דַּיָּג הַשּׁוֹלֶה פְּנִינִים,
אֲנִי דָּגָה מִן הַמַּעֲמַקִּים אֶת הַמִּלִּים הַנִּסְתָּרוֹת –
אֵלּוּ שֶׁהַשְּׁחָפִים הַצּוֹעֲקִים הוֹתִירוּ עַל הַסֶּלַע הַשָּׁטוּף.
אֲנִי מַשְׁחִילָה אוֹת לְאוֹת, כְּחוּט הַשָּׁנִי,
מִלָּה לְמִלָּה, נְשִׁימָה לִנְשִׁימָה.
כָּךְ, בְּחֵבְלֵי קֶסֶם, בָּאָה לָעוֹלָם הַשִּׁירָה,
וַאֲנִי – אֲחוּזַת תַּדְהֵמָה,
מִתְחַשְׁמֶלֶת מִן הַנִּיצוֹץ, וּמְלֵאָה בָּהּ עַד גְּדוֹתַי.
~
אֵיךְ שִׁיר נוֹלָד? אֶת הַסּוֹד הַזֶּה כְּבָר סִפֵּר לָנוּ יְהוֹנָתָן גֶּפֶן בְּשִׁירוֹ הַיָּדוּעַ. אַךְ שִׁירים נוֹלָדִים גַּם אֵצֶל אֲחֵרִים; בִּכְלָל, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁכָּל אָדָם מְסֻגָּל לִכְתֹּב, וּלְכָל כּוֹתֵב יֵשׁ הַטְּעָמִים וְהַסִּבּוֹת הַכְּמוּסוֹת מִשֶּׁלּוֹ מַדּוּעַ הוּא עוֹשֶׂה זֹאת. כֻּלָּנוּ כּוֹתְבִים אֶת נִשְׁמָתֵנוּ, מַשִּׁילִים אֶל הַדַּף אֶת חַיֵּינוּ.
אִם תָּבוֹאוּ לְבִקּוּר בְּתוֹכִי, אִם תְּשׁוֹטְטוּ בְּמוֹחִי הַסּוֹעֵר וּבְמִבְרָכֵי נִשְׁמָתִי הַגּוֹעֶשֶׁת, תַּעֲמִיקוּ מַבָּט וְתִשְׁתָּהוּ בְּמִסְדְּרוֹנוֹת לִבִּי וּבְחַדְרֵי נַפְשִׁי – אוֹ אָז תִּוָּכְחוּ כִּי אֲנִי שְׁרוּיָה בְּכָל עֵת בְּחֶבְלֵי לֵדָה נִצְחִיִּים. מֵעֵין וַלְדָנִית שֶׁל יְצִירָה, הַמְּבִיאָה לָעוֹלָם עוֹד יְצִירָה וְעוֹד אַחַת, עֲמֵלָה בְּלֹא הֶרֶף. וְהַשְּׁאֵלָה וְהַתְּמִיהָה מְנַקְּרוֹת בִּי תָּמִיד: הַאִם נולָדִים הַשִּׁירִים כְּפִצּוּי עַל רְצוֹנוֹת וּתְשׁוּקֹת שֶׁלֹּא מֻמְּשׁוּ? הַאִם הֵם פּוּרְקָן לִכְמִיהוֹת הַיְּרֵאוֹת לְהִיָּחֵשֶׂף, אֵלּוּ הַחֲבוּיוֹת בַּמַּעֲמַקִּים וְשֶׁעַל פִּי כְּלָלֵי הַחֶבְרָה הַמְּהֻגֶּנֶת – וְאוּלַי גַּם הַצְּבוּעָה – לֹא נָאֶה לַחְשֹׂף אוֹתָן, כִּי "מָה יַגִּידוּ אֲנָשִׁים"?
אֲנִי אוֹהֶבֶת לֶאֱסֹף מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת בּוֹדְדוֹת, עֲזוּבוֹת, כְּמוֹ הַצְּדָפִים הַפְּזוּרִים עַל חֲלוּקֵי הַחוֹף, מָה שֶׁהֵטִיל הַיָּם לְלֹא סֵדֶר בְּסַעֲרָתוֹ. אֲנִי מְלַקֶּטֶת אוֹתָן מִמְּבוֹכֵי חוֹפֵי הַדִּמְיוֹן וְהַנֶּפֶשׁ. לְעִתִּים, בִּסְעֹר עָלַי רוּחִי, אֲנִי מַרְכִּיבָה מֵהֶן מִשְׁפָּטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, וּכְמוֹ בִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת שֶׁל פָּאזְל, הֵם הוֹפְכִים לְשִׁירִים.
אֲנוֹכִי הַוַּלְדָנִית, הָאוֹגֶרֶת אֶל תּוֹכָהּ מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת, הָרָה אוֹתָן וְיוֹלֶדֶת שִׁירִים לָרֹב, כְּמוֹ צַבָּה הַמַּטִּילָה הֲמוֹנֵי בֵּיצִים עַל הַחוֹף הַפָּתוּחַ. אֹסֶף מִלִּים הוּא אוֹצָר בָּלוּם! אֶפְשָׁר לִבְנוֹת מִמֶּנּוּ עוֹלָמוֹת נִפְלָאִים. הַמִּלִּים הֵן חֻמְרֵי גֶּלֶם שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם מְכוֹנְנִים יְצִירוֹת חֲדָשׁוֹת. אֲנִי אוֹסֶפֶת מִלִּים בּוֹדְדוֹת, הוֹפֶכֶת אוֹתָן לְשׁוּרוֹת, וּמִן הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ מְגִיחוֹת פְּנִינִים לְבָנוֹת וְיָפוֹת. לֶאֱסֹף אוֹתִיּוֹת זֶהוּ רַעְיוֹן נִשְׂגָּב, כִּי הֵן לְעוֹלָם אֵינָן כָּלוֹת; תָּמִיד מִתְחַדְּשׁוֹת, תָּמִיד מַפְתִּיעוֹת, וְתָמִיד, תָּמִיד זְמִינוֹת לַנֶּפֶשׁ.
אֲנִי אוֹהֶבֶת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לְהִתְפַּזֵּר – אַךְ אֵינֶנִּי מְפֻזֶּרֶת. אֲנִי מְפַזֶּרֶת אֶת שִׁירַי לְלֹא סֵדֶר מְסֻיָּם, מַשְׁלִיכָה אוֹתָם כְּגַרְגִּירֵי חוֹל אֶל הָרוּחַ, אַךְ הָעִקָּר בְּעֵינַי הוּא הַשְּׁלִיחוּת שֶׁבַּכְּתִיבָה: לְפַזֵּר אַהֲבָה לָעוֹלָם.
אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי כֵּיצַד אֲנִי מְתָאֶרֶת אֶת עַצְמִי בְּשָׁלֹשׁ מִלִּים, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת:
1 – יוֹצֶרֶת, רְגִישָׁה, אוֹהֶבֶת
2 – נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת וְיוֹלֶדֶת
3 – מְלַקֶּטֶת, חוֹלֶמֶת, מְפַזֶּרֶת
~
