אדווה / שיר סיפור ילדים

בגן שלי ישנה ילדה בשם אדווה

והיא תמיד מאד עצובה

רוב הזמן בצד היא עומדת

ועם שאר הילדים לא מתיידדת

כשאני עליה מסתכל

רואה בעיניה את מבטה השואל

בלי מלים שואלת היא אותי

האם אתה רוצה לשחק איתי

יום אחד אזרתי אומץ ואליה ניגשתי

ואותה בחיוך ביישני שאלתי

האם תרצי לצאת יחד לחצר

נשחק נתנדנד ונדבר

וכך אהיה לך לחבר

אדווה הסמיקה ושתקה

ופתאום בקול היא צחקה

כן, אני אשמח מאד לחבר חדש

כך אמרה, ואני כולי נרגש

אדווה היא ילדה מיוחדת

למרות שרוב הזמן היא מתבודדת

היא פשוט ביישנית לעצמי אני קובע

כי הרי אני גבר קטן הכל אני יודע

יש לה צמות ארוכות ויפות

שתמיד בסיכות מיוחדות מחוברות

וזוג עיניים שיודעות לדבר

ועכשיו אני לה חבר