סיפורים

הזמנה לארמון - מכתב שני

 
 
 
   אדית אחותי היקרה,

 

 

  עכשיו לפנות בוקר אך למרות עייפותי הרבה השינה ממני והלאה ובשל ההתרגשות אינני מסוגלת אפילו לשכב במיטה, כך שהתיישבתי לכתוב לך ולחלוק איתך את החוויות הרבות שעברו עלי. היום - או ליתר דיוק זה היה כבר אתמול - התקיים הנשף לכבוד יום הולדתו של הנסיך גיימס. מה אגיד לך, היה נשף ממש כמו באגדות, מלכים, נסיכים ורוזנים במיטב מחלצותיהם מלאו את האולם הגדול של הארמון עד תומו.

  אבל אתחיל מההתחלה, במפגש הראשון שלי עם המלך והנסיכים. הייתי בחברת קתרין כששמענו המולה ונביחות כלבים בחוץ והצצנו דרך החלון. ראיתי קבוצת רוכבים כשבמרכזה המלך והבנים, אי אפשר היה לטעות בזהותם, משהו ביציבה הגאה על הסוסים ייחד אותם משאר אנשי הפמליה. אחרי הרוכבים נעצרה עגלה עמוסה בשלל הציד וראשו של צבי עטור קרניים כמו ענפים של עץ השתלשל מעבר לדופן. להקת כלבי ציד נרגשים קיפצו ורחרחו סביב העגלה. קתרין סיפרה לי שהחיות שניצודו יצורפו לבשרים שיוגשו בנשף הקרוב.

   את הנסיכים פגשתי עוד באותו ערב בסעודה והם קבלו את פני בהתלהבות וסקרנות. גיימס הוא באמת חתיך הורס, דומה לאימו במראהו, תלתליו שחורים כעורב, עיניו כחולות ופניו נאות ואציליות. הוא לא הפסיק להגניב מבטים לעברי במשך כל הארוחה, דבר שגרם לי להסמיק כל פעם שמבטינו נפגשו. אדוארד הצעיר לא דומה לאיש במשפחה, הוא ג'ינג'י ופניו זרועות נמשים והוא שד משחת, מרבה במעשי קונדס, כבר למחרת הספיק להפתיע אותי כשהעמיד על המושב ממנו קמתי לרגע עכברון קטן שצייץ אנושות כשהתיישבתי עליו.

  את המלך לא פגשתי באותו ערב וקתרין סיפרה לי בהנמכת קול שאביה חוזר תמיד מהציד נרגש מאד ונוהג להירגע אצל ליידי מרגרט נורטון, פילגשו הראשית, באגף שלה בארמון. תארי לך איך שנדהמתי, חשבתי שאולי המילה הזו כאן לא מתייחסת למה שאני חושבת, אבל התביישתי לשאול על ענייניו של המלך.

   הוצגתי בפניו למחרת; חייך אלי, ליטף את לחיי ואמר שאני יפה מאד, אך לא שאל אותי דבר. הוא מאד נאה ודומה קצת לאבא ז"ל, אותם תלתלים בהירים ואותן עיניים כחולות, רק שלאבא היה מבט חם ולמלך יש מבט...אינני יודעת כיצד להגדירו, אך הוא גורם לי אי נוחות רבה. אבל לגיימס יש אותו מבט חם כמו שהיה לאבא ...

  כעת אספר לך על הנשף שהסתיים לפני שעה קלה בלבד. לבשתי שמלת משי כחולה מהודרת מאד שהשאילה לי קתרין יחד עם זוג סנדלי משי באותו גוון, היא אמרה שכחול זה הצבע שלי. רצתה להשאיל לי גם מתכשיטיה אך אני התעקשתי לענוד את שלי, אפילו שהם צנועים הרבה יותר.

   האורחים המכובדים הגיעו בכרכרותיהן המפוארות, כל המי ומי של הממלכה ואשתו נכחו. עם כניסתם, הכרוז הודיע בקול רם את שמותיהם ותואריהם והם קדו בפני המלך והמלכה.

  לפני הנשף התקיים משתה באולם האוכל הגדול המקושט בשלל כלי נשק ומזכרות ציד. קצת מפחיד לסעוד שם כשממול ניבטות עיניים מתות של צבי ומהצד פוער לועו באיום ומושיט טפריו לעברך דוב גריזלי ענק מפוחלץ. תארי לך! אכלנו על שולחן עץ מסיבי באורך של כמעט כל הרחוב שלנו בכפר, אני לא מגזימה הרבה. הוגשו כל סוגי הדגים והבשרים צלויים ומבושלים שרק אפשר לעלות על הדעת, ובנוסף מיני פשטידות וקדרות של ירקות טריים ומבושלים. היין והבירה ועוד משקאות שלא הכרתי זרמו כמים ולסיום הוגשו מאפים מתוקים ותופינים שעד כה טרם טעמתי, וגולת הכותרת הייתה עוגה ענקית בצורה של ארמון המפטון קורט, מלאכת מחשבת מקושטת בצריחי סוכר. שתינו לכבוד יורש העצר וכולם איחלו לו אריכות ימים והצלחה.

   לאחר תום הארוחה עברנו לאולם הנשף - חדר עצום מידות שכדוגמתו טרם ראיתי מימיי. להקת נגנים ניגנה ורקדניות עטויות צעיפים בשלל צבעים חוללו לפני המוזמנים. ליצן החצר חבוש כובע מצחיק בעל גדילים שפעמונים בקצותיהם דקלם מעין מסכת מחורזת שהוקדשה לחתן השמחה, סיפר על גיימס הילד ועל מעלליו וגם קצת על הוריו, אחיו ואחותו והשכיב מצחוק את הנוכחים. הופתעתי מנועזות דבריו, חששתי שהמלך או גיימס עלולים להיעלב, אך הם צחקו ומחאו כפיים.

   לאחר התוכנית האומנותית החלו הריקודים שנמשכו עמוק אל תוך הלילה. גיימס תר אחרי במבטיו כל הערב וכשהגיע תורי לרקוד איתו חשתי בלחיצת ידו מעבר לנחוץ. מדי פעם הוא מיאן להעביר אותי לבא בתור, כמתחייב מהריקוד, וזה גרם לבלבול ולמבטים להינעץ בי למבוכתי הרבה. קתרין חייכה ולחשה לי שצדתי מהר מאד את ליבו של אחיה, ואני מאמינה שפני לבשו את צבע שמלתה שהייתה בגוון ארגמני בוהק. רקדתי בתורי גם עם המלך אך לא אהבתי את המבטים הגלויים שהגניב לעבר מחשוף שמלתי. אך גיימס הביט בעיניי במבטי הקטיפה הכחולה שלו שחיממו את ליבי אבל גם הוסיפו למבוכתי.

  בכל אופן אחותי, בשל כל הסיבות שמניתי פניי לא פסקו להחליף צבעים במשך כל הלילה שעבר עלי, ואפילו כעת כשאני בחדרי, אני עדיין נרגשת מאד והפנים שלי עוד לוהטות, אפילו שדי קריר כאן. אולי חליתי במשהו?

  כמעט בוקר כבר, אנסה כעת לישון קצת, מקווה שאצליח. אמשיך לכתוב לך בהקדם ובינתיים אני נפרדת ממך.

 

   נשיקות וחיבוקים לך ולמשפחתך ממני האחות האוהבת,

 

 

                                                                                                                       גיין

 

 

 

 

תגובות