פְּנִינִים

פְּנִינִים / יוּדִי מָרְטוֹן

הַאִם כָּל אֶחָד יָכֹל לִדְלוֹת פְּנִינִים ?

לִשְׁלוֹת לִמְשׁוֹת אוֹתָם מִמַּעֲמַקִּים

לְמַעַן זוֹ אַחַת עִם פַּרְצוּף שֶׁל פֶּרֶא ?

עוֹד, עוֹד תָּבִיא לִי, עוֹד תַכְבִּיר

כִּי יֵשׁ בִּי מַשֶּׁהוּ לְהַסְתִּיר

שָׂם כֵּן שָׂם, הָבֵא לִי רַק פְּנִינַת זָהָב מַלְכוּת

הֵן לֹא יִמְצְאוּ בִּי אַף לֹא דֹּפִי

כִּי הֲרֵי פְּנִינָתִי הִיא כֹּה זוֹהֶרֶת וּמְבַלְבֶּלֶת

וּמְשַׁקֶּרֶת בַּמַּבָּט,

לִי תָּבִיא מָזוֹר לְהוֹי כִּעוּר

לְהֶבְזֵק רִאשׁוֹן שֶׁל אַקְרוֹבָּט

אֲשֶׁר יְבַלְבֵּל אֶת הָעֵינַיִם.

הֲרֵי אַתְּ אַחַת מִינִי רַבּוֹת

שֶׁחוֹשְׁבוֹת

שֶׁחוּלְצִית שֶׁל בֶּטֶן מֵנוּפָּחָת

וְחָרִיץ יַשְׁבָן מְפֻטָּם

שֶׁבּוֹלֵט מִמִּכְנָס אָפְנָה

יְיַפֶּה אוֹתְךָ כְּמַלְכָּה.

לָךְ טָעוּת בַּת שֶׁל כֶּרֶס

רְצוּיָה פֹּה מַחְשָׁבָה

הִסְתַּכְּלִי פָּשׁוּט הֵיטֵב

בַּמַּרְאָה ! ! !