עופרה חוזרת הביתה

עופרה יורדת במדרגות.

היא פותחת את דלת העץ הכבדה.

אמא של עופרה במיטה.

תמיד אמא שלה במיטה.

עופרה לא יודעת שלאמא שלה הייתה התמוטטות. אף אחד לא מדבר.

עופרה גרה אצל  הרבה משפחות עד שאמא שלה חזרה הביתה.

ויום אחד עופרה נסעה לראות את אמא שלה, בעיר של התמוטטות.

אמא שלה ישבה בפינת המרפסת ורקמה.

היא לא דיברה .

כל מה שעופרה זוכרת זאת המטפחת השחורה שאמא שלה חבשה.

אני חושבת שהיא בכלל הייתה לבושה שחורים, אבל עופרה לא זוכרת

ואין את מי לשאול.

עכשיו אמא של עופרה במיטה.

היא ישנה . היא תמיד ישנה.

עופרה נזהרת לא לעשות רעש.

עופרה רוצה אמא שלא ישנה כל הזמן, אבל אסור לה לעשות רעש.

לאמא של עופרה יש אבצסס .

היא עומדת לפני הראי ואחוריה הענקיים מופנים לעופרה.

היא אומרת: יש לי אבצסס, תפוצצי לי אותו.

עופרה רק ילדה. היא עושה מה שאומרים לה.

תמיד היא עושה מה שאומרים לה.

עופרה מפוצצת את האבצסס.

אמא של עופרה יכולה כעת לישון.

פעם, אמא של עופרה הלכה לשירותים וכשקמה נפלה ולא יכלה לקום.

אמא של עופרה צעקה שהיא משותקת ועופרה סחבה את המאה קילו של אמא שלה.

היה לה ספונדילוזה. אני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל גם עופרה לא יודעת ואין את מי לשאול.

לאמא של עופרה היה רווח בין השיניים וכשהיא הייתה צוחקת היו רואים אותו.

אבל היא לא צחקה הרבה, כי היא הייתה צריכה לישון.

עופרה חוזרת הביתה.

אמא של עופרה אומרת שיש לה אופי איום ושאף אחד לא ירצה אותה, כי היא כעסנית ומתפרצת.

אמא של עופרה קוראת לרגזנות של עפרה " אולנשאפט" שאולי זה ביידיש או בגרמנית.

אמא של עופרה לועגת לה.

"אולא" ,"אולא" היא קוראת לה.

לאמא של עופרה יש סיר לחץ. פרסטו קוקר היא קוראת לו במקום פרשור קוקר.

אמא של עופרה אומרת שעפרה היא כמו פרסטו קוקר, שמתפרץ בשריקה.

לפעמים כשעופרה חוזרת הביתה אמא שלה עומדת בקצה המדרגות , שמה את אצבעה במרכז כף ידה,

ומסובבת את האצבע כמו מחוגה, ואומרת: "פרסטו קוקר פרסטו קןקר כמה רגעים".

זאת אומרת: כמה רגעים יעברו עד שעופרה תתפרץ כמו סיר לחץ.

עופרה עוקבת אחרי ריקוד האצבע ומתפרצת.

עופרה רוצה להתלבש יפה כמו החברות שלה.

אמא של עופרה אומרת שאין להם כסף.

עופרה יודעת שאין בבית כסף, כי אבא שלה נפל מהמסגרת, אבל היא רוצה להיות כמו כולן.

אמא של עופרה לוקחת את החליפות של אבא שלה ופורמת אותן ותופרת לעופרה בגדים.

עופרה שונאת ללבוש את בגדי אביה שאיננו.

לפעמים היא רואה את הנעליים שלו בארון ומתפחדת.

מתפחדת שאולי רוחו נעולה בארון יחד עם מנעליו.

פעם כשעופרה הייתה סטודנטית, היא הלכה לגור אצל אישה אלמנה וראתה זוג נעליים מבצבץ מתחת לארון ונתפחדה.

עוד באותו יום שכרה חדר במקום אחר.

עופרה כבר לא ילדה.

אבל כל יום עופרה חוזרת הביתה.היא יורדת במדרגות לבית הגדול שלפניה.

אמא שלה במיתתה. היום עפרה במיטתה.