פרח הלוטוס
ילדה תמה
אישה נוטפת עורמה
רכה עדינה
מלאת פראות ועוצמה.
חסרת בטחון
אך יודעת רצונה.
לי זקוקה
אף פעם לא תלויה.
ביישנית צנועה
במיטתה זונה,
תאנוס אותי
לחשוק בה
שתכלה איבריי
ותמלאם בעצמה.
זוהרת גלויה
חבויה מכולן.
מובנת מאליו
ומאליו לא מובן.
פרח הלוטוס
עם קוצים של צבר.
תלמדני כל יום
נשמתה מחדש.
******************
ניצחון הדמיון
מוסיקת האוס חדשנית החרישה את אוזני באי המועדון המועטים. מן הסתם בתקופת הקיץ יצאו כולם לבלות במרחבים הפתוחים של חופי הים, אך אני ועוד מספר מצומצם של חברים עדיין שמרנו אמונים למועדונים.
כינרת ומיכל פיזזו מולי ואני המשכתי בלגימות ארוכות מהמשקה, כשמולי רוקדת צעירה יפיפייה, מוקפת בעשרה גברים חרמנים מוזילי ריר המנסים לכבוש את ליבה. חברתה, שנראתה לא פחות טוב ממנה, רקדה עמה אך לא זכתה ליחסם.
"כוסית," לחשה לי כינרת.
הנהנתי בראשי תוך שאני מבחין כי היא אינה מדברת עברית.
"זאת טדי, היא סגנית מיס איטליה", הוסיפה מיכל, שידעה כל דבר המתרחש בעיר, " היא פה בצילומים לשבוע ."
עינינו נפגשו כמה פעמים. חייכתי חיוך של שלום והיא החזירה לי גם. לאחר מספר מפגשי עיניים סימנתי לה להתקרב, אך היא רק המשיכה לחייך ולרקוד. אותתי לה עוד מספר פעמים והיא צחקה. רציתי לקבור את עצמי מרוב מבוכה
"לך לדבר אתה" אמרה לי לפתע כינרת, "נראה לי שאתה מוצא חן בעיניה".
"על מה את מדברת? היא בקושי מסתכלת עליי ומוקפת בעדת זאבים צעירים. אתן הנשים רואות מה שבא לכן..."
"תאמין לי. אני בחורה ואני יודעת".
"אם תקרה לי איזו 'פאשלה' אני מחסל אותך. את יודעת שאני נבוך ממצבים כאלה".
"אז תן לה רק כרטיס ביקור והיא תתקשר. מבטיחה לך."
כרטיס הביקור כבר היה מוכן אצלי ביד, ממתין להפוגה במספר החברים סביבה. לפתע הבחנתי כי היא פונה לעבר היציאה ומיהרתי אחריה. מעודי לא עשיתי דבר כזה, אך ידעתי שאם לא עכשיו ...
"חכי רגע, רק רציתי לתת לך..." קראתי כשאני תופס בידה. היא הסתובבה ונעמדנו אחד מול השני כשפנינו במרחק של כעשרה סנטימטרים. היה לה שיער שחור ארוך חלק וזוג עיניים כחולות, משתקות.
"מה?" היא שאלה באנגלית. נשקתי קלות לשפתיה. היא לא הגיבה. עצמתי את עיני, מחכה לכאב החד שיגיע כתוצאה מהסטירה. פקחתי אותן והיא עדיין עמדה מולי בהלם. משכתי קלות בקצה חצאיתה ודחפתי את כרטיס הביקור לתחתוניה. "תתקשרי אלי ," אמרתי תוך שאני בורח מהמקום במהירות, לפני שהיא תתעשת.
***
שיחת הטלפון מטדי הפתיעה אותי. הייתי בטוח שהיא תשכח ממני. התקלחתי במהירות, שמתי עלי חלוק רחצה קצר, התבשמתי ב"אגואיסט פלטיניום" הכובש, ותוך כדי צחצוח שיניים שמעתי את צלצול הדלת.
"רק רגע", צרחתי ונחנקתי ממשחת השיניים. לא מספיק שאני באמצע צחצוח , אני גם צריך לצרוח באנגלית. פתחתי את הדלת ונדהמתי: מיני קצר לבן שנתמך ע"י זוג רגליים שזופות ארוכות שנסתיימו בסנדלי עקב, וגופיה קצרה ללא חזייה שהבליטה פטמות חדות. פניה היו קשות, סקסיות ומאיימות, עם עצמות לחיים גבוהות, שפתיים מלאות , ואף סולד חד. היא נכנסה תוך שהיא מפרידה לי את חלקי החלוק, ודוחפת את כרטיס הביקור לתחתוניי.
"אתה תמיד נותן את כרטיס הביקור בצורה כזאת?"
לא יכולתי לענות .
היא התיישבה על הספה ושיכלה את רגליה שלא הסתירו מאום.
"אתה לא עונה וגם לא מציע לי לשתות. מהיכן קבלת את הנימוסים שלך"?
"תסלחי לי, האנגלית שלי לא כל כך טובה", התחמקתי בעדינות, "במיוחד כשמדברים מהר."
"אני רוצה לשתות משהו קר בבקשה. אני עוד לא מכירה אותך ויש לי כל כך הרבה על מה לסלוח..."
חזרתי עם מיץ תפוזים והיא כבר השתלטה על הבית. בקבוק הוודקה היה צמוד אליה, הטלוויזיה הייתה מכוונת לערוץ המוזיקה, חצי מהנרות ששמרתי לקישוט היו דלוקים, והתאורה עומעמה לחצי.
"כך הרבה יותר נעים" , ציינה ונשכבה על הספה בכיוון הטלוויזיה , כשאני נבוך ואינני יודע מה לעשות.
"תשתה אתי?" שאלה תוך כדי מזיגת וודקה לתפוזים.
"אני לא שותה בצהרי יום", עניתי.
"אתה גם לא נפגש עם נשים כמוני בדרך כלל בצהרי יום".
אחרי הכוס השלישית כבר לא ידעתי מה אני עושה ואיפה אני. מחמאות גלשו מפי כאילו נולדתי ביחד איתה. שנינו היינו שכובים על הספה שנפתחה למיטה, והתבדחנו על התמונות שחלפו בטלוויזיה . לפתע כמו משום מקום היא הייתה עירומה, שלפה מעליה בשניות את בגדיה , דבר שהחזיר אותי להכרה חלקית ולהלם. היא פתחה לי את החלוק והרגשתי כמו בפנטזיית אונס. שכחתי מאמצעי מניעה ומכל דבר אחר, ורק הרגשתי אותה. לאחר מספר קללות לא מובנות באיטלקית , ובשפה לא ברורה שלאחר מכן הוברר לי כי היא גרמנית, טדי נחתה עליי. ניסיתי לזוז אך היא לא נתנה לי. עברו מספר שניות עד שהתעוררה שוב ונלחמה איתי. כך נאבקנו כשעה כשגופי כואב, מלא בסימנים כחולים מכובד עצמותיה, אך ללא שום תלונה . לבסוף פרקתי את עצמי בתוכה. האלכוהול והעייפות עשו את שלהם ונחתנו לתוך שינה עמוקה.
***
טדי לא המשיכה לצילומים באוסטרליה , היא נשארה בארץ.במשך חמישה חודשים היינו זוג מטורף. העצמאות והכוח שלה , הישירות וההרגשה שהיא כבשה אותי ולא אני אותה עשו לי את זה יותר מכל.
לאחר חמישה חודשים נפרדנו. היא ניסתה להכניס אותי לתוך מערכת עוד לפני שסיימתי את הליכי הגירושים שלי. אכן לכיבוש הפנטזיה עוצמות אדירות , אף כי לעיתים עדיף להשאיר את הפנטזיה בגדר פנטזיה בלבד, על מנת לא להרוס את הקסם שבה.
כל הזכויות שמורות
