במרחק מחשבה

במרחק מחשבה

בין ענק לטחנת רוח ובין מוקיון לאביר משוח ישנו גבול שקוף למחצה.

גבול שכוח, ניתן למיקוח, מתפתל כוילון בד קהה בעין סערה.

והוא חוצץ בשתי צדדיו כבין גן עדן לשאול.

בין טוב לרע, בין הפתרון לצרה, בין החי למת ובין השקר לאמת, שם הוא עומד.

וכך, חמושים בדעות חדות כחניתות, אנו יוצאים לקרב כמו דון קישות.

בדם אנו מקהים את הגבולות עד שכמעט ולא ניתן לראות.