אני ביהודה

אני ביהודה וליבי בעיר דוד

לא בקיר, לא בהר, באוניברסיטה העברית.

רכבות חולפות ואני נרגש

אך לא מגיע ליעד המבוקש

עומד על הרציף בשפה

הכל תלוי רק בהחלפה

וכך אני מחליף ומפספס

יודע לאן , אך מהסס.

אני ביהודה וליבי בעיר דוד

לא בקיר, לא בהר, באוניברסיטה העברית.

אולי לא ראיתי

אבל אני מכיר

כנראה, רק את השם האמיתי,

ואולי רק של העיר

אולי פשוט אחליף את שמי

אך אז אשכח מי אני

אולי פשוט אשנה את עצמי

אך את כבר לא תהיי בדמיוני

הכל עניין של שינוי או החלפה

וכך אני מחליף  ומפספס

לא יודע לאן, מנחש ומהסס.

אני ביהודה וליבי בעיר דוד

לא בקיר, לא בהר, באוניברסיטה העברית.

נפש יהודית בגוף בריא

ואני אסור בכלא המחשבה

האם אזכה חלומותיי להפליא?

גוף שלם, אחיד ומלא, רוצה לתת אהבה.

עד מתי אלך לי בין הערלות?

לא, זהו שקר וכזב!

מעם סגולה הן, נבחרות,

פשוט התרחקו קצת מהאב.

מחשבות של פחד ובלבול

אולי אחליף את המסלול?

מסילות מתפצלות ומתאחדות

ושוב שבות ומתעקלות

עוד מעט חוזר לעיר האבודה

אך זו העיר שלי, העיר שלי, ביהודה.

ושוב מחכה ברציף המקולל

מחליט החלטות, אולי שגויות, אך לא אומלל

הפעם לא מחליף ומפספס

ואולי אני יודע את מטרתי , אך מהסס

ושוב מפספס

ושוב מהסס

ושוב מפספס...

אולי ליבי בעיר דוד ואני ביהודה

אבל אני אגיע

כן, אני עוד אגיע

            לא אשכח

           אותה...

©Anatoly Shusterman