שירים

ביתי היתום

שבה דומם בחרדת קודש
אל בית ילדותי היתום ,
שבעת נדודים ותלאות ,
כמו צופה אל קודש הקודשים,
מלקטת את זיכרונותי -
אל תוכי
רוכנת מתחת לעץ התות הזקן ,
נושמת אל קרבי
את ריחות בישוליה של אימי ,
שומעת ברחש,
את זימזומה
של מכונת התפירה
וקולה כקול נשמה תועה ...
ואני שם קוראת וזועקת אליכם :
אנא חבקוני אל ליבכם
ולו רק ... לשניה...
אך ... קולכם לא נישמע ...
ודימעה אחת גדולה ,
גולשת לה על לחיי ...

תגובות