סיפורים

קרן אור (סיפור בחרוזים)

 
 
לפני שנים רבות, בממלכה רחוקה -

או אולי לא מזמן, ממש כאן, לֶךְ תדע –

בבית קטן, בין כרמים ושדות

נולדה שם תינוקת יפה עד מאד.

 

תכול עיניה שמיים וזהב שיערה

זיו פניה גרם השתאות למראה

היללוה רואיה בפני ההורים

קרן אור הם קראו לה, שמחים וגאים. 
 
אך בליבו פנימה טמן האב אכזבה
הוא רצה בן זכר, ממשיך שם משפחה
לאשתו לא גילה, לא רצה לצער
אך זה רק הגביר תיסכולו עוד יותר.
                            
                                                                               
וקרן אור גדלה, התפתחה ויפתה

לפני כל בני גילה לדבר היא למדה

ילדה למופת, עליזה ופורחת

ואביה נוחם בבת זו המוצלחת.

 

כעבור ה' שנים, בליל זעף וסער

הביאה אשתו לעולם בן זכר

שחור תלתלים, עיניו גחלים בוערות

ובשתי לחייו נפערו הגומות.

 

האב הגאה מגדרו אז יצא

לציין המאורע המאושר הוא רצה

לכל מיודעיו משתה גדול ערך

והיין כמים נשפך שם, ממש כך.

 

אוראל הוא קרא לרך הנולד -

את האור הוא לקח בלי היסוס מהבת -

קרן אור הפכה חיש לקרן סתמית

באחת נדחקה היא לקרן זוית.

 

על אחיה לשמור היא מיד הופקדה -

ההורים עסוקים בטרדות פרנסה -

אין יותר משחקים, תחביבים, חברים

טובתו של האח מעל שאר הדברים.

 

הקטן – שד משחת, שובב ותוקפן

אִם סרבו לו דבר מה, קיבל התקף זעם

ההורים מהרו כל גחמה למלאות

וככל שגדל, התרבו הדרישות.

 

אך קרן ילדה אחראית, וותרנית

להמרות פי הוריה לא אצלה בתוכנית

ולמרות שלוותר שוב ושוב נדרשה

אהבה את אחיה מעומק ליבה.

 
די היה בחיוך עם שתי הגומות

במבט מתחנן ומספר דמעות

הנשמה הטובה למסיבה לא הלכה

רק שזה הקטן לא יקים מהומה.

 

הזמן חלף עבר לו, הילדים גדלו

ושניהם עבודות לעצמם כבר מצאו:

קרן באוצר הממלכה השתלבה

עיסוקו של אוראל, לא ברור משום מה.

 

הנערה נבונה, זריזה בחישובים

קבלה אחראיות על ניהול כספים

רשמה הכנסות, הוצאות היא חישבה

על פיה יישק כל דבר במחלקה.

 

בעבודה עשתה חייל, קודמה עוד ועוד

ושם גם הכירה עלם חמודות

טוב מראה ועיניים, מבטיו – כוכבים

זוהרם ואורם  רק  אליה מופנים.

 

ואוראל, בינתיים - הוא לא פראייר תמים

נתן את ידו במשחקי הימורים

כסף קל להרוויח בלי לשבור את הגב

בלי ללכלך ידיים, בלי שום בוס מעליו,

 

עטוי מחלצות ומוקף חברים

עלה על מסלול החיים הטובים.

ההורים הגאים מנחת זרחו

"איש עסקים מצליח",  לכולם הם סיפרו.

 

יום אחד הוא גילה לאחותו בסוד -

מבוהל וחוור ועיניו כבויות:

"אני חייב קצת כסף, סכום נכבד האמת

אם לא אחזיר להם, אני משול כמת,

 

מדובר בכרישים, פושעים רציניים

עם אלה אי אפשר לשחק משחקים.

קרן, בידיך מופקד כל האוצר

את חייבת לעזור לי לצאת מן המייצר."

 

כל אותו הלילה על משכבה התהפכה

מעילה היא פשע נורא, בלי כפרה

אך חייו של אחיה בידיה מופקדים

טובתו מעל הכל –  כך לימדו ההורים.

 

וכך זה התחיל, הפעם רק מיליון

אוראל ראה כי טוב, גדל התיאבון

לחלוב את אחותו - התברר כל כך קל

והיא , לפי תורה, חלבה את האוצר.

 

מיליונים זרמו לאח מן האוצר

איש שם, כמסתבר, לא חש כלל בדבר

עובדת מצטיינת וחביבה כאחד

חרוצה ומוכשרת, מעל לכל חשד.

 

אבל בנפשה פנימה, בינה לבין עצמה

כל שמחת החיים זה מכבר נעלמה

היא לא ישנה לילות והתענתה כל כך

שקרן אור של פעם הפכה עלה נידף.

 

יום אחד נשברה, נגדשה הסאה

עם אביה החליטה לחלוק מצוקתה:

"אם שמה, באוצר, יתגלו הדברים

אשב שנים רבות בבית האסורים."

 

האב קרא לבן ועמו התעמת

ואז יצא לאור מיד כל האמת:

הוא הימר והפסיד גם את בית ההורים

ובנוסף חייב מיליונים רבים.

 

"חיי בסכנה, להחזיר אני  מוכרח

אלה יחסלו אותי בלי להניד עפעף

אם קרן לא תמשיך כספים להביא

מוטב כבר שאטרוף את נפשי בכפי."

 

האב המבוהל לבתו אז אמר:

"אין ברירה, את חייבת להמשיך בדבר,

למען המשפחה צריך תמיד לפעול

והצלת אוראל נמצאת מעל הכל."

 

קודרת מתמיד לעבודתה חזרה

עיניה כבויות, נראתה כמו גוויה

הבחור האוהב לא ידע את נפשו

לברר מה קרה ניסה בכל כוחו.

 

הוא לחץ ולחץ, לבסוף נשברה

היא גילתה לו הכל, את ליבה גם שפכה:

"אני כבר לא אוכל שאת את אשמתי

אין לי שום פתרון מלבד במותי"

 

הבחור קצת החוויר, בעיניו אף מצמץ

אך אותה לגופו הוא בחוזק אימץ;

"מחשבות שכאלה לא באות בחשבון!

ביחד נפעל ונמצא פתרון!"

 

בלילה פקדו אותו תחילה ביעותים

ופתאום – קרן אור, מספרים מרצדים.

למחרת חזר החלום בלי שינוי

אז קם ורשם המספרים ללא דיחוי.

 

הוא הבין שממעל כוונו הדברים

וקנה טופס לוטו, רשם מספרים

בהרבה מיליונים הסתכמה זכייתו

והכסף הוחזר לאוצר במלואו.

 

עם אהובת ליבו נסע למרחקים

הרחק מהאח ומבית ההורים

אותה לאישה חיש מהר הוא נשא

והאור שוב לקרן הושב עד מהרה.

 

מה עלה בגורל של האח לא נודע

את נפשו בכפו לא טרף, זאת עובדה

אולי נפל מידיו של אחד הנושים

או מצא מקומו בבית האסורים.

 

והזוג חי לו באושר ובעושר

עד עצם היום הזה -

או עד שהמוות ביניהם הפריד

( ואולי זה הגט? לא נעים להגיד!)

 

 

 

 

הערה:

 

אולי הסיפור הזה נשמע לכם מוכר

רק שכאן הסיום יותר מאושר

הסיבה לדבר, וזה לא ממש סוד:

הסוף הזה לקוח מארץ האגדות...

 

 

 

 

חג שמח לכל החברים

 

תגובות