שירים

הפניקס

 
 
 

תוגה שוקעת חבויה בדמי

מפתחת אט ייסורים בליבי

נשמתי כורעת על ברכיה

בתחינה לזיכוך חטאיה

 

דמעות נשטפות לביבים פנימיים

מתרוקנת הנפש נותרים חללים

צלילה בחלל וריחוף תת מימי

הפכי הפכים תמיד מושכים אותי

 

כך קמה לאט כעוף החול המיתולוגי

מנערת אפר וצומחת כבכישוף מאגי

הסליחה היא פנימית כל אדם לגופו

סלח לעצמך והפניקס יגמול בביקורו.
 
 
 
 

תגובות