פוסטים

האח הגדול / רונן

האח הגדול / רונן

[1]

אין דרך טובה לאדם להכיר בערך עצמו מאשר לגלות שמישהו, מישהיא או משהו מנסים להרוג אותו. החיים, אותה מתנה מובנת מאליה, הפכו לפתע למשהו יקר ערך. לא שלפני כן המעטתי בערכם. ההבדל הוא שלפני כן לא התעסקתי כל כך הרבה בלשמור על עצמי בחיים. עבודה מתישה וחסרת סיפוק בהרבה מובנים. עבודה שהתגמול היחיד בצידה הוא מצב שהיה נתון כבר מקודם. הרגשתי כמו עליסה שרצה בכל המהירות רק בכדי להשאר באותו המקום. הייתי אדם פשוט באופי שעסק בעיקר בחלטורות. לא שבאמת הטריד אותי אם הנבואות הקטנות שלי התממשו או לא. אני לא חושב שגם ללקוחות שלי זה היה איכפת. הם קיבלו את זה תמיד בחיוך או בהתעלמות מוחלטת. השתדלתי לנוע על הגבול הדק שבין בידור לא מתוחכם בשילוב של יכולות שאינן מתיימרות לחרוג מהיכולות של עוגיית מזל. איש מהלקוחות הרבים שלי בכל העולם לא התלונן שחזרתי על עצמי או שהענקתי למספר אנשים שונים את אותה התחזית. למרות שאני משוכנע שפה ושם העתיד שחזיתי השפיע לא העלתי אפילו בסיוטים הכי מפחידים שלי שמישהו מהם ירצה להרוג אותי. מה עוד שתמיד הקפדתי להיות רק המופע הצדדי, התוספת הלא מחייבת, הזוטא החייכנית. הציפייה הילדותית למשהו מגוחך וחסר צפיות.

 

            זה התחיל אחרי ההופעות הראשונות שלנו בטלויזיה. אני הייתי מאוד נגד. אבל בלחץ של השותפים שלי השתכנעתי לעשות את זה. טענתי בתוקף שאנחנו מפורסמים מספיק והמעבר למדיה הטלויזיונית רק יזיק לנו. הם טענו כנגדי, די בתוקף יש לומר, שזה שאני מפורסם לא אומר שגם הם כאלה. כמעט אף אחד לא זוכר איך קוראים לנו התריס מוטי ולא היה לי שום טיעון מנצח בכדי לסתור אותו. מה שמוכיח שמחוץ לאור הזרקורים אני לא בדיוק אותה הדמות שאתם מכירים. אני יודע שלא מעט מהאנשים חושבים שאני הומוסקסואל. אולי זה מפני שכמעט תמיד אני מופיע בחברה גברית והצבע הורוד די נדבק לתדמית שלי. אני לא מודה ולא מכחיש ולסקרנים שבניכם רק אומר שזה ממש לא ענינכם.

 

[2]

אני וצביקה והחבר'ה צמודים אחד לשני. לפעמים אני לא יודע מה הם הקפלים שלי ומה שלו. מתכוננים להופעה שאולי לא תגיע. כל מה שנשאר לנו זה לעשות חזרות. אחרי חמש מאות אלף פעם אפילו הבדיחה הכי מצחיקה מפסיקה להצחיק. והבדיחות שלנו לא ממש מצחיקות. צביקה שואל מה אם אף אחד לא יגיע והיא עונה לו במשיכת כתפיים. רק שכאן, איפה שאנחנו מחכים משיכת כתפיים לא נראית כמשהו אפשרי. הבעיה שקודם הוחלט מה נגיד ורק אחר כך הגיעה ההמתנה. אם זה היה להפך אולי היה יותר קל.

 

[3]

שאלתי אותה אם כדאי לשנות את העתידות אבל היא אפילו לא יודעת איך קוראים לה.

 

[4]

אני לא רואה טוב. זה כבר כמה זמן שאני לא רואה טוב. כמה זמן? אני לא יודע. מי זה צביקה ומי זה מוטי? אני חושב שאני אני יוסי אבל אולי לפעמים אני צביקה. אני בטוח שאני לא זאתי שלא יודעת איך קוראים לה. חשבתי שבכלל קוראים לי ג'ו. אולי זה בגלל שאני לא רואה כל כך טוב. פעם ראיתי רק בשחור לבן והיום אני רואה הכל צבעוני. אז אולי אני כן רואה טוב.

 

[5]

כשאני אמות זה לא יהיה מצחיק. או אולי כן. אולי אני אמות בבדיחה של מישהו אחר וזה יהיה נורא מצחיק. אבל אם אני אהיה בבדיחה של מישהו אחר אני לא אמות או שאולי כן? אין כאן מספיק מקום למחשבות מהסוג הזה.

 

[6]

צביקה הציע שננסה לצאת מהמסגרת. אמרתי לו שאי אפשר אבל הוא התעקש. האמת שאני מבין אותו.כבר חמישים שנה שאנחנו מנסים לגלות מה יקרה כשנהיה בני עשרים ואחת. אנחנו ממציאים כל מני שטויות על דברים שלא ראינו בכלל. מעניין מאיפה הרעיונות האלה. צביקה אמר שנמאס לו לראות אותי כל הזמן וזה גרם לי לחשוב שאני רואה אותו רק חלק מהזמן.

 

[7]

להופיע אחרי כל כך הרבה זמן ואחרי כל כך הרבה חזרות ולגלות שאין בכלל קהל. זה כמו, כמו. אני לא מצליח לחשוב כמו מה זה. לאחרונה יש לי תחושה חזקה שרוצים להרוג אותי.

 

[8]

גיליתי שגם כשאני צועק בכל הכוח לא שומעים אותי. אני יודע שאני צועק רק כשאני קורא. שאלתי את צביקה איך זה אצלו אבל הוא לא שמע אותי גם כשצעקתי עליו. אז כתבתי לו אם הוא שומע אותי והוא כתב לי בחזרה שלא צריך לצעוק.

 

[9]

ידעתם שהריבוע הראשון מכיל פליאה, משפט או שאלה אשר מהווה הכנה ראשונית לשורת הפאנץ'. הריבוע השני יפתח את הנאמר בריבוע הראשון, ואחריו בדרך כלל תגיע שורת הפאנץ'. הריבוע השלישי הוא הריבוע בו מגיע לסיומו הדיאלוג ובו מופיעה שורת הפאנץ'. כל העולם שלי מסתכם בשלושה ריבועים ובשורת פאנץ'. מעניין איך זה לחיות בעולם שיש בו ארבעה ריבועים או עולם ללא שורת פאנץ'.

מה הייתי משנה ועל מה הייתי מוותר. למשל בעולם ללא הפאנץ' שום דבר לא נגמר. אולי זה הסוד לחיי נצח.

 

[10]

יש לי תחושה חזקה שעומדים לחסל אותי. השאלה היא אם יחכו עד לפאנץ' או לא? חיפשתי מקום להתחבא אבל מצאתי את עצמי בכל הריבועים. זה היה קצת משונה לראות אותי עומד עם הגב אלי בריבוע השני. הלכתי נורא בשקט בכדי שאני לא אשמע את עצמי. אבל אז גיליתי שאם זה לא כתוב אז זה גם לא נשמע. עשיתי לעצמי קרניים אבל אז בא צביקה מהריבוע השלישי וגירש אותי. נורא משעמם כאן. אבל זו לא סיבה שבגללה אני צריך למות.

 

[11]

יוסי, אתה לא זוכר שאתה חייב לי שקל? אני זוכר. טוב אני מוכן לוותר לך על חצי. יופי ואני מוותר לך על החצי השני. מה לעזאזל יש לי לחפש על הירח.

 

 

תגובות