פִילְגֵֹש בְּמִלְּעֵיל ©

נפגשתי עוד פעם עם נכדתי אירית. לאחר שטיפלה בביתי ישבנו ושוחחנו. סיפרתי לה

על דוד שלה שדיבר על תופעת הבגידות של כמה  מחבריו לעבודה בנשותיהם, והשקפת עולמם הצינית על מוסד הנישואין, שאינו מבין מדוע הם זקוקים לחיבוק הזה של נשים שאינן נשואות להם, אשר נקראות פִּילֶגֶשׁ  מה שנקרא במחוזותינו מאהבת, אישה המקיימת יחסי מין וקשר אינטימי ממושך עם גבר שהיא אינה נשואה לו, והנשוי בדרך כלל לאישה אחרת.

"אהה מה שקוראים אותה פִילְגֵֹש". מסתקרנת אירית.

"אירית, מה זה פִילְגֵֹש בְּמִלְּעֵיל? אין מילה כזו בעברית תקנית".

"יש"!

"אף פעם לא נתקלתי בהברה כזו בלשון עברית".

"מה איכפת לי עברית, זו מילה סחבקית שהחברה משתמשים בה".

"ומה טיבה מה  זה אומר שאומרים את המילה  פִילְגֵש"?

"נו זה מה שאמרת קודם".

"את יודעת שהמילה הזו עתיקה מאד והיא מופיעה בתנ"ך, מבטאים אותה  פִילֶגֶשׁ".

"התנ"ך לא מעניין אותי ומה זה עברית בכלל, זה  פִילְגֵש , מילה באידיש".

" מה ? שהמילה  הזו נוצרה בתקופת התנ"ך האידיש טרם נולדה".

"איך את יודעת"?

"באידיש פִילֶגֶשׁ מכנים קארטושקעס שפרושה תפוחי אדמה שרופים במדורה, כלומר שהפילגש כל כך חמה שהיא שורפת את הגבר".

"אבל את לא מדברת אידיש".

"בשביל להבין על איזה קארטושקעס מדברים בקיבוץ או בשכונה וקצת על כסף לא צריכים להיות גאון באידיש".

"נו, אז מה את אומרת, איך מבטאים את הקארטושקעס בעברית צחה פִילֶגֶשׁ או פִילְגֵֹש בְּמִלְּעֵיל".

"או שאת מתכוונת  לפִילְגֵֹש שיש לבחור בין הרגליים".

"סבתאאאאאאאאאאאאאא".